(א)

הערות

1. א. סק"ד. וכ"ה לעיל ס"ג וש"נ (אבל ראה בנסמן שם, שבמהדו"ב חזר בו ופסק כאופן השני דלקמן בהמשך הקו"א).
2. ב. הובא בהגהות מיימוניות פ"ו אות ו. הגהות מרדכי רמז תנב.
3. ג. סוף סקי"ג שכתב שהעולם נוהגין כסברא הראשונה.
4. ד. ולא מצריך לקנות החלב מן הגוי אף אם הישראל אמר לו לחלוב.
5. ה. ס"כ, שהביא דעת המתירים בסתם.
6. ו. ד"ה וכתב ה"ר יונה.
7. ז. קו"א סק"ה.
8. ח. בתשובה סי' נט.
9. ט. סעיף א.
10. י. סוס"י דש.
11. יא. ראה מה שכתב שם (במוסגר), וש"נ.
12. יב. סי' רנב. וראה גם סי' רכב (ונתבאר לעיל סי' רנב קו"א ס"ק ה ד"ה והאמת) וסי' רמז (ונתבאר מהדו"ב לסי' רמג ד"ה וספר התרומה).
13. יג. וכן מסיק במהדורה לסי' רמג בסופו.
14. יד. ולעיל שם ס"י.
15. טו. ונתבאר במהדו"ב לסי' רמג (ד"ה וספר התרומה). וראה לקמן שם ס"כ ובנסמן שם.
16. טז. פי"ב אות ה. הובא בטור ורמ"א סי' רעו ס"ד. לעיל שם ס"ה.
17. יז. ס"ק יד (שכשהנר של ישראל צריך למחות).
18. יח. סקי"ד.
19. יט. ובמהדו"ב לסי' רמג בסופה הביא פירוש האליה רבה במ"א, דלא מיירי המ"א כאן אלא לענין לאכול הגבינות בשבת, דהוי כנהנה. ומסיים, שגם אם אין כוונתו כן, הרי חזר בו המ"א בסי' שכה שלא אסר אלא כשנהנה.
20. כ. פ"א ה"ט (ונתבאר במהדו"ב לסי' רמג ד"ה והנה מהר"ם).
21. כא. קו"א סק"ה וסק"ו.