ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק בסימן שא(י)

(י)

(י) לשאת המעות כו'. אף דרמ"ארז כתב מנוקבים דוקא, מכל מקום אם אירע שאינן מנוקבים, כיון דאיכא הפסד מרובה פשיטא שיש לסמוך על היש אומרים שהתיר מהרי"לרח אף שאינן מנוקבים, דבדרבנן סמכינן בהפסד מרובה אפילו איחידרט וקטן במקום גדולרי. וכל שכן הכא דאינו אלא חומרא בעלמא, שהרי ניקוב כזה אינו מועיל כלום בטלטול גמור, ועל כרחך עיקר ההיתר משום טלטול כלאחר יד, וכדעת הרא"שריא שהתיר טלטול בגופו אף לצורך המוקצה, אם כן אף בלא ניקוב כלל נמי. אלא טעמיה דמהרי"ל הוא משום דלא רצה לסמוך על סברת הרא"ש בלבד וחשש לשיטת רבינו תםריב והתוספותריג דפליגי עליה כמו שנתבאר בסימן רע"וריד, לכן צירף לזה היתר הניקוב. אבל אם אירע שאינן מנוקבים כדאי הרא"ש לסמוך עליו בהפסד מרובה, וכל שכן לדידן דקיי"ל לגמרי כהרא"ש כמ"ש בסימן שי"ארטו.

ואפילו הכי לא שרי הכא בלא הפסד מרובה, משום חשש שמא ישכח ויצא, שחששו (חסר כאן איזה תיבותרטז) לא נתפשטו עדיין ספרי הרשב"א, וקאי בשיטת התוס'ריז וספר התרומהריח וסיעתםריט דלא סבירא להו חששא זו, מכל מקום בלא חשש הפסד לא רצה לסמוך על הרא"ש נגד התוס'רכ. וכן דעת ספר התרומהרכא והגהות מיימוניות פ"[כ]רכב ומרדכי ריש פרק כ"דרכג, עיין שם שכתבו דגבי מחשיך בדרך ומוליך כיסו עליו פחות פחות מד' אמות שייך נמי איסור מוקצהרכד. ואין לומר שכיסו בידו, דמנ"ל להוכיח משם דילמא מיירי כי אורחא דמילתא שאין אדם אוחז כיסו כל הדרך בידו ממש. ובספר התרומה גופיה וכן במרדכי העתיקו יביאנו עליו. וזהו גם כן דעת האגודהרכה שבבית יוסף סוף סימן ש"ט ומג"א סי' רס"ו סקי"ט, שלא התיר אלא משום שהוא כבר עליורכו ולא משום שהוא טלטול בגופו כמו שכתבו האחרונים כאןרכז, דאין לחלק בין כיסו תלוי בחגורו שהיא הוצאה כדרכה ובין מעות צרורים לו בענין שיש חיוב חטאת דבכהאי גוונא מיירי הכא שהיא ג"כ הוצאה כדרכה, ואפילו הכי לענין טלטול לא מיתסר אלא בידו ממשרכח.

ומיהו לענין מה שמבואר מספר התרומהרכט וסייעתו דאף שישנו עליו כבר שייך איסור מוקצה, על כרחך לא פליגי עם האגודה בהא, שהרי בספר התרומה בסימנים סי' פ"ד ובסמ"גרל והגהות מיימוניותרלא שהביא ב"י סוף סי' תנ"זרלב מבואר כמו שכתב האגודה, וע"כ צריך לומר דשאני בין מטלטלו בבית להצניעו והוא הדין בין נושאו מרחוב לבית ובין נושאו בדרך עד שיגיע לעיר ולבית. ועוד דאף ברחוב מיד שנזכר צריך לילך בודאי ואינו רשאי לעמוד עוד כאן. דפשיטא דאינו יכול להניחו עליו כל השבת כולה כמבואר כאן במג"ארלג דאם אין חשש סכנה אסור, וא"כ איזה שיעור יש לדבר, אלא ודאי דאפילו שהייה מועטת בעמידה לפוש שאינה צורך הליכה אסור, שלא להתירו אלא לטלטלו לכל מקום שירצה שלזה יש גבול וסוף, אבל לא לעמוד כמו שירצה, שלזה אין גבול שיכול לעמוד כל היום. ומשום הכי מי שהחשיך דעומד לפוש בכל פחות פחות מד' אמות מודה האגודה דאיכא נמי איסור טלטול כמו שכתב ספר התרומה. מיהו בסמ"גרלד והגהות מיימוניותרלה שהביאו התוספתא דסוכהרלו דאפילו נר בידו מניחו על הארץ משמע דפליגי על האגודה, ולכן טוב להחמיר אם הוא בידו ממש, וכמו שיתבאר בסי' ש"חרלז. אבל אם הוא תלוי עליו או אצלו בחיקו כמ"ש בסי' רס"ורלח הדבר פשוט להתיר, לפי מה שכתבו האחרונים כאןרלט דהוי טלטול כלאחר יד, ואפילו לצורך המוקצה מותר. עיין במה שנתבאר בסי' רע"ורמ:

הערות

  1. רז. סעיף לב.
  2. רח. מנהגים הל' שבת סי' כח. הובא במ"א סקמ"ה.
  3. רט. ראה גם לעיל סי' רמד קו"א סק"ד. סי' רנב קו"א סק"ב. וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל צט.
  4. רי. ראה רמ"א חו"מ סי' כה ס"ב.
  5. ריא. פ"ג סי' יט. וראה גם לעיל סי' רעו קו"א סק"ג.
  6. ריב. לט, א ד"ה מפני.
  7. ריג. מד, רע"א.
  8. ריד. קו"א סק"ג.
  9. רטו. סעיף טו.
  10. רטז. בדפו"ר נשאר כאן חלק שורה אחת. וכנראה צ"ל: שחששו לזה הרשב"א [עבוה"ק בית נתיבות ש"ג סי' ב. מ"מ פי"ט ה"ח] וסיעתו [הובאו ונסמנו לקמן סי' שג סכ"ג]. ואף שבימיו [של מהרי"ל] לא נתפשטו כו'.
  11. ריז. סד, ב ד"ה רבי ענני (לענין תכשיטים. וראה לעיל קו"א ס"ק ט דהא בהא תליא).
  12. ריח. סי' רמ.
  13. ריט. הובאו ונתבארו לקמן שם.
  14. רכ. מד, רע"א (לענין טלטול מן הצד, שלא התירו לצורך המוקצה).
  15. רכא. סי' רכו. וראה לעיל סי' רעו קו"א ס"ק ג.
  16. רכב. אות ה.
  17. רכג. סי' תמז. ראה גם לעיל סי' רסו קו"א ס"ק ו (במוסגר).
  18. רכד. אף דהוי טלטול ע"י גופו, שמותר לדעת הרא"ש כנ"ל.
  19. רכה. ביצה פ"א סי' ה.
  20. רכו. הובא לעיל סי' רסו סי"ט.
  21. רכז. ט"ז ס"ק כב. מ"א ס"ק מה. הובא לעיל שם במוסגר.
  22. רכח. וכיון שלדעת כל הני פוסקים אסור טלטול ע"י גופו לצורך המוקצה, לכן לא התיר כאן מהרי"ל אלא במקום הפסד.
  23. רכט. סי' רכו.
  24. רל. לאוין עה (כו, א).
  25. רלא. הל' יו"ט פ"ג אות ו.
  26. רלב. וראה שם בד"מ אות אות ה. לקמן סי' תקו ס"ט.
  27. רלג. סקמ"ה.
  28. רלד. עשין ל.
  29. רלה. פ"ה אות ר.
  30. רלו. פ"ד ה"ז.
  31. רלז. סוף סי"ג.
  32. רלח. סעיף יט.
  33. רלט. ט"ז ס"ק כב. מ"א סקמ"ה.
  34. רמ. קו"א סק"ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.