ומה

ומה שכתב מהרי"לקסה שהביא המג"א כאןקסו, היינו שדעתו להחמיר במרזבקסז משום תקוני מנאקסח. אבל הש"ע ורמ"א ומג"א ושאר אחרונים שאנו נמשכים אחריהם שהשמיטו איסור זה, משום דרש"יקסט יחידאה הוא בפירוש זה דמרזב, שרוב המפרשים והפוסקים פירשו בענין אחרקע. ולפי דעתם הדבר ברור ופשוט שאין לאסור כלל משום איסור הוצאה בנדון שכתב הט"ז ס"ק כ"הקעא. ואם נתכוין הט"ז לפרש"י הרי לא הזכירו כלל לעיל ואיך כתב כמ"ש לעילקעב. וגם לא הוי ליה למימר הנח להם כו'קעג כיון שיש להם על מי שיסמכוקעד. וגם מה שכתב בס"ק כ"א דכל הפוסקים כו'קעה, הוא תמוה מאוד, שבפירוש הרי"ף והרא"ש ותוס' וסיעתם לא נזכר כלל איסור זה, שלפי דעת הרי"ףקעו והרא"שקעז אין איסור אלא כשנעשה כמרזב על השדרה, ולפי דעת התוס'קעח וסיעתם אין איסור אלא כשהוא על כתפו בלבד ואינו מגיע על הזרוע עיין שם, וכן כתב הטור להדיא, והרמב"םקעט בלבד הוא שפירש לאסור גם על ידו, ונקט בלישניה המעוטףקפ בטליתו כו' משמע דמיירי בחתיכה מרובעת שמתעטפין בה. ועוד שכיון שלפי דעת רוב הפוסקים אין לנו לאסור כלל בעל ידו כיון שלא נזכר בגמרא, אלא שאנו אוסרים מחמת שפסק הש"ע כרמב"ם, אם כן כיון שהש"ע עצמו מיקל במלבושים דידן אין לנו להחמיר כלל בדברי סופריםקפא, בפרט שכמה אחרונים שאנו נמשכים אחריהם הסכימו עמוקפב.

אבל על כתיפו פשיטא שיש לחוש לדעת הט"ז, כיון שלפי דעת רש"יקפג ור"ןקפד יש בזה חיוב סקילה לדעת הט"זקפה. ובפרט שגם הש"עקפו לא הזכיר כלל היתר על כתיפו, מכלל שחזר בו ממה שכתב בב"יקפז, כמו שחזר בו לאסור בחתיכה מרובעת לתפוס קצתה, שבב"יקפח התירה משום דלא דמי למה שכתב הרמב"ם וקפלה כו', שכשכנפיה מקופלין על ידו אין שם כלום מלבישת הטלית מן ידו עד הארץ ונראה כנושא משוי על ידו כמו שכתב הב"י בעל כתפו, משא"כ כשתופס למעלה משוליה אזי יש שם עוד מלבישת הטלית למטה מן ידו בדרך מלבוש, וכן כשתופס בשוליה ומגביה למעלה שמתקפל הטלית למטה וקיפול זה הוא למטה מידו בדרך מלבוש. ואפילו הכי בש"ע חשש להחמיר, שלא רצה לסמוך על סברתו אלא להקל במלבושים דידן בדבר שאין איסורו מפורש אלא בדברי הרמב"ם:

הערות

  1. קסה. הל' שבת סי' כג: הני נשי שמפשילים ומקפלים בגדיהם תחת זרועותיהם להגביהן שלא יטנפו שוליהן אסורים דנעשים באמצע כמרזב.
  2. קסו. ס"ק מד.
  3. קסז. שבגמרא קמז, א.
  4. קסח. כפירוש רש"י שם ד"ה אסור.
  5. קסט. שם ד"ה כיסוי.
  6. קע. משום איסור הוצאה.
  7. קעא. וז"ל: שנוהגים הנשים לחגור בחגורה ואח"כ מגביהין קצת הבגד וחוגרין שנית למטה .. אלא דחוששני בזה דהוה כמרזב דאסרינן לעיל.
  8. קעב. בט"ז שלפנינו "דאסרינן לעיל".
  9. קעג. מוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידים.
  10. קעד. רוב המפרשים והפוסקים שלא פירשו כרש"י; אלא ודאי כוונתו למה שאסר בסקכ"א משום איסור הוצאה אפילו במלבושים דידן כשמגביהו מעט שלא יתלכלכו, וחלק על מה שהתיר בזה בשו"ע סל"א.
  11. קעה. כתבו לדין זה וכי לא היה בזמן כולם בגדים כמו לדידן דהיינו עם בתי הידים.
  12. קעו. שם (סב, א).
  13. קעז. פכ"ב סי' יא.
  14. קעח. קמז, א ד"ה מהו.
  15. קעט. פי"ט הי"ח.
  16. קפ. ברמב"ם "המתעטף". ובשו"ע סל"א "היוצא מעוטף כו'".
  17. קפא. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל לח.
  18. קפב. לבוש סל"א ומ"א ס"ק מד שהתירו בהגביה קצת.
  19. קפג. קמז, א ד"ה נשאל (שחייב אפילו כשהגביה רק צדיו), שהיא דעה הא' שבסל"ה.
  20. קפד. שם (סב, א) ד"ה היוצא.
  21. קפה. דלא סבירא ליה לחלק בין טליתות שלהם למלבושים שלנו.
  22. קפו. סל"א, שהתיר רק במלבושים דידן לתפוס קצתם כו'.
  23. קפז. סוד"ה היוצא בטלית, שהתיר בטליתות שלהם לתפוס קצתם, ובמלבושים שלנו להגביה שוליו.
  24. קפח. בא ליישב קושיית הט"ז שם על היתר הב"י שם, ממ"ש הרמב"ם דגם בידו שייך איסור זה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.