וחילוק
וחילוק זה הוא מוכרח ממה שכתב המג"א בסי' ש"[א] ס"ק מ"ה לדעת מהרי"לל וכן כתב בסי' של"דלא דדוקא כשהוא בהול שרינן ליהלב, והרי מי שהחשיך אינו בהול כלל כמבואר בר"ן ריש פרק כ"דלג לפי שיטתו, ואיך אפשר לחלוק עליו במציאות (ואין לומר משום דברי הזיקא, חדא דל"ללד הכי ולא משום בהול, ועוד דבסי' של"ד מיירי גם כן דברי הזיקא ואפילו הכי אסור משום דאינו בהוללה). וע"כ צריך לומר כמ"ש, דשאני הכא שהדבר קרוב לודאי שילך עם כיסו כדרכו מבעוד יום. מה שאין כן התם בסי' ש"א, ממה נפשך, אם יעלה על דעתו לבקש איסורים קלים ודאי יוציאם לחוץ דבכהאי גוונא לא יבא לידי הפסד כמבואר שםלו, ואם לא יעלה על דעתו כלל אם כן יעשה כמו שעשה מבעוד יום שהיה נושאם אצלו ולא חפרם ולא תפרם מפני שהיה די לו בשאתם אצלו, ובודאי לא ישנה בשבת מדרך החול. וכן בסי' של"ד בסחורה הנפסדת מגשמים, אף בחול אין דרך להצילה במלאכה דאורייתא כמו שכתב הלבוש שםלז, אלא בטלטולם למקום אחר או לכסותם במקומם, ואין דרך למלאכה בכאן אלא אם היה בהול ונחפז, אזי אפשר לו לבא לידי איזה מלאכה כדי למהר ההצלה אם נאסור לו הטלטול, שיאמר בין כך ובין כך אי אפשר לי להציל בהיתר, כן צריך לומר לדעת המג"א.
אבל באמת אין צריך לכךלח, דמה שהקשה המג"אלט מפירות המוקציםמ לא קשה מידי לפי מה שכתבו שם הב"ימא וט"זמב לחלק בין מיני מאכל למעותמג, ובשביל שהוקצו הפירות לא נחשבו להפסד מרובה יותר. ואף אם לפעמים אין במעות הפסד מרובה כמו בפירות לא קשה מידי, עיין ט"ז סוף סי' רמ"[ד]מד גבי היתר מכסמה הנלמד מהיתר כיסומו, שמשם למדו גם כן לענין זהמז. ובגמרא לא מיקרי הפסד מרובה אלא לגבי טלטול דבר המותר לגמרי לר' יצחק בפ"ה דביצהמח, או אפילו לכולי עלמא לענין ביטול כלי למקצת השבת בפכ"ד דשבתמט עיין שם בר"ןנ, ובמלחמותנא מבואר דכמה מיני הפסד מועט יש והוא הדין להפסד מרובה:
הערות
- ל. הל' שבת סי' כח.
- לא. ס"ק ג.
- לב. משא"כ בירדו גשמים על סחורה מוקצה. וכ"ה לקמן סי' שא ס"מ וסי' שיא ס"א וסי' שלד ס"ב.
- לג. (סו, א) ד"ה אלא.
- לד. אוצ"ל: דהל"ל [דהוה ליה למימר].
- לה. כמ"ש המ"א שם לענין גשמים כו'. וכ"ה לקמן שם סוף ס"ב.
- לו. סל"ג ובמ"א סקמ"ה. וכ"ה לקמן שם סל"ח.
- לז. סוף ס"ב.
- לח. לביאורו של המ"א דהיינו דוקא כשהוא בהול כו', אלא אפשר לומר שהמתירים (ס' התרומה וסיעתו) התירו אף בסחורה הנפסדת מגשמים (וראה לקמן שם שמסיק להחמיר בזה כהמ"א, לפי שהרבה חולקין על היתר זה).
- לט. סי' שלד סוף סק"ג.
- מ. דלקמן סי' שלח ס"ח וש"נ.
- מא. ד"ה ומ"ש עוד רבנו.
- מב. ס"ק ב.
- מג. דמיני מאכל ושאר דברים המותרים אינם חשובים לו ולא יבוא לכבות אם לא נתיר לו להציל, משא"כ במעות.
- מד. סוף סק"ו.
- מה. שהתירו לגמרי אף כשאין ההפסד גדול כיון שברובו הוא הפסד גדול.
- מו. כמ"ש הט"ז שם רסק"ו.
- מז. ראה טור סי' שלד וב"י שם ד"ה וכתב בעל התרומה.
- מח. לו, א (דסבירא ליה שאין כלי ניתן אלא לדבר הניטל בשבת, ומה ששנינו שם ומכסים פירות בכלים מיירי בפירות הראוים, ובגמרא שם, שהוא הפסד מרובה).
- מט. קנד, ב.
- נ. (סו, ב) ד"ה ואחרים.
- נא. שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.