(ג)

(ג) שמנים שאורן וכו'. משמעותז הב"יח והדרכי משהט, שהיו קרוב לזמן הב"ח, והיו מדליקים ג"כ בשעוה בלא פסולת, ואף על פי כן כתבו שנוהגין כהמתירין, מכלל דלא ס"ל לחלק. ובאמת שדבריו צ"ע אף לפי דעתו, דלמה לא גזרו על שעוה בלא פסולת אטו שעוה עם פסולת, כמו שגזרו על חלב מהותך אטו שאינו מהותךי. ואף שאין מדמין גזירות זו לזו, מ"מ בענין אחד מדמין, כמ"ש התוספות דף י"א ע"ביא. וממ"ש התוספות בדף כ[א]יב דשעוה היינו שאינה מתוקנת עדיין, אין ראיה כלל, דהתםיג מפרש בהדיא פסולתא דדובשא, והכא מפרשים בגמראיד בהדיא דהיינו קירותא, וקירותא היא שעוה קשה כמבואר בעירובין דף נ"ג ע"ש בפרש"יטו, וצ"ע בב"ח:

[section_break]

הערות

  1. ז. בא לבאר הטעם שלא הובא בפנים מ"ש הב"ח ס"ה, שגם הגאונים לא אסרו אלא בשעוה עם פסולת.
  2. ח. סד"ה ואם כרך.
  3. ט. ס"ק ב.
  4. י. כדלעיל ס"ח.
  5. יא. ד"ה אמר אביי. וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל קה.
  6. יב. ע"א ד"ה למאי.
  7. יג. רמי בר אבין כ, סע"ב.
  8. יד. כ, ב בביאור המשנה.
  9. טו. נג, א ד"ה כאצבע בקירא (בשעוה קשה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.