(ג)

(ג) דבר המיטלטל כו'. כן הוא במרדכי ריש פ"דצז ובשלטי גיבורים שםצח בשם תוס', ובהגהות מרדכי פ"גצט, ובהגהות מיימוניות פ"גק בשם ספר התרומהקא ור"ת ורא"ם ור"י ורבנו שמשון וסמ"גקב. וכן העתיק המג"א בסי' רנ"גקג בשם התוס'קד והטורקה (והוא ג"כ לשון הרא"שקו), ומכלל דסבירא ליהקז דדיוקא דרישא עיקר בלשונםקח שהרמץ נוגע בקדרה סביב. וסביב הוא מד' רוחותיה, ודלא כט"זקט. והא דסיימוקי שיש אויר, היינו משום שהקדרה היא רחבה באמצעיתה ואי אפשר ליגע בכל דופנה, ונגיעה במקצת אינה אלא כמו שוליה שאף שהם נוגעים לגמרי אין בכך כלום. וזה החילוק שיש בין דבר המיטלטל שהוא מודבק סביב כו' לאינו מיטלטל שאי אפשר לו לידבק סביבקיא.

וכל זה כשהקדרה מכוסה למעלה כדי להחם, אבל אם היא מגולה לגמרי כמנהגינו (ואף שנותנים עליה כיסוי כדי שלא יתטנף בעפרורית אין בכך כלוםקיב) אין מקום כלל למה שכתב הט"זקיג, לפי מה שכתב רמ"א בסי' רנ"גקיד דבמגולה למעלה לא שייך הטמנה, והיינו אפילו כל דופנותיה טמונים כמבואר במרדכי ריש פ"דקטו שהביא המג"אקטז שם עם פירוש השארית יוסף. ועיין שם בשארית יוסףקיז שפירש בהדיא שכל דופנותיה טמונים עד שאי אפשר לסלקה שלא יחתה בגחלים, ופשוט הוא דבלאו הכי לא הוי פסיק רישיה. ובהג"ה שם במרדכי משמע בהדיא דאפילו כולה מוטמנת בגחלים עד שאין לו מקום לתפוס הקדרה אין איסור משום הטמנה, ועל כרחך משום שפיה פתוח, דלא כמ"ש הט"ז בסי' רנ"חקיח.

ובלאו הכי דבריו תמוהים שםקיט, דבטור ושו"ע סימן שי"חקכ משמע בהדיא דאף שנותנו בשבת כדי להתחמם בלבד, ולא לשעות הרבה, שהרי לא הוזכרו שם כלל, ואפילו הכי אין איסור אלא כשיכול להתחמם עד שהיד סולדת בו, אבל בפחות מכן אף שנתחמם יותר ממה שהיה בתחלה אין זה מוסיף הבל, שאף דבר שאינו מוסיף הבל מחמם קצת כמבואר בר"ן סוף פ"דקכא. ובודאי משום הכי הוצרך הט"ז לסיים דכוונת הטור וש"ע היא משום שהוא מגולה, אבל זה אינו, דלהטור ושו"ע אף שמגולה למעלה הוה ליה כהטמנה כמ"ש בסי' רנ"גקכב, עיין שם בב"יקכג ודרכי משהקכד וכמו שנתבאר לעילקכה. אלא ודאי דסבירא להוקכו דלעולם אין הקדרה נקראת דבר המוסיף הבל, כפשט לשון הב"י סימן רנ"חקכז (ובדבר שאינו מוסיף הבל לא הוה ליה כהטמנה כמו שנתבאר לעילקכח). ואמת החמין של טבריא שנקראת דבר המוסיף כדמוכח במשנהקכט וגמראקל, היינו כשהיא במקום הילוכה שאינה מתקררת לעולםקלא, אבל כשהם באמבטי או בכלי שני אין בהם איסור משום הטמנה כדמוכח בעובדא דרביקלב משום דמתקררים והולכיםקלג, דהא שרינן בהו כלי שני עיין שם בתוס' ד"ה וש"מ כו'קלד. ודו"ק:

הערות

  1. צז. רמז שכ.
  2. צח. אות ב.
  3. צט. פ, א בשם מור"ם.
  4. ק. אות ב.
  5. קא. סי' רלא פסק דיני הטמנה (אלא שלדעתו אסור גם כשעיקר ההטמנה היא בדבר המוסיף, אף שאין פיה מכוסה, דלא כאור זרוע. ראה ראה מהדו"ב לסי' רנט ד"ה ומיהו בס' התרומה, וראה גם לעיל ס"ק ב ד"ה וכן משמע בהדיא בב"י, במוסגר).
  6. קב. לאוין סה (יג, ד).
  7. קג. ס"ק יז.
  8. קד. מח, א ד"ה דזיתים.
  9. קה. סי' רנז (אלא שלדעתם גם הטמנה במקצת הטמנה היא, כדלעיל סי' רנג ריש ס"י וש"נ).
  10. קו. פ"ד סי' ב.
  11. קז. למג"א.
  12. קח. של התוס' והרא"ש והטור.
  13. קט. סק"ו שמספיק צד אחד.
  14. קי. התוס' והרא"ש והטור.
  15. קיא. ראה שבת כהלכה פי"א בביאורים אות ז.
  16. קיב. ראה ר"ן רפ"ד (כב, א) סוד"ה אבל. וראה גם בפנים ס"ד. וראה מהדו"ב לסי' רנט ד"ה ולא דמי: גם אם מתכוין להחם יש לומר שליכא היכרא במילתא מאחר דאורחיה ג"כ לשמור.
  17. קיג. שם דצריך ליזהר שלא להעמיד הקדירה אצל דופן התנור.
  18. קיד. סוף ס"א. וראה גם לעיל שם ס"י. וראה מהדורא בתרא (ד"ה וגם): דרמ"א אפשר דסבירא ליה דגם בדבר המוסיף תלוי בהטמנת פיה דוקא, ומכל מקום זה אינו מוכרח בלשונו. וראה שבת כהלכה פי"א בביאורים אות ה.
  19. קטו. רמז שכג.
  20. קטז. סי' רנג סקי"ח ולעיל שם ס"י.
  21. קיז. הובא בחידושי אנשי שם (במרדכי רמז רצט אות ז): והג"ה מדבר שיש סביב הדפנות כ"כ שא"א להזיז הכירה שלא יזיז הגחלים.
  22. קיח. שהטעם הוא משום שאינו טמון כולו בתוכו ממש. אלא כדלקמן שם (ובקו"א שם) דהיינו אפילו כשהתבשיל בקדרה העליונה טמונה ע"ג הקדרה התחתונה.
  23. קיט. שכתב שם, שהאיסור להטמין ע"ג קדרה חמה היא לשעה מועטת כיון שמוסיפה חום, אבל לשעות הרבה מותר כיון שמתקררת. וראה גם מהדו"ב לסי' רנט בסופו.
  24. קכ. סי"ד. וראה גם לקמן שם סכ"ג וסכ"ט.
  25. קכא. (כג, ב) ד"ה אמר.
  26. קכב. סוף ס"א. לעיל שם ס"י.
  27. קכג. סוד"ה ומ"ש רבנו לחלק.
  28. קכד. אות ג.
  29. קכה. קו"א סק"ב.
  30. קכו. להטור ושו"ע.
  31. קכז. בסופו. וכדלקמן שם.
  32. קכח. קו"א סק"ב.
  33. קכט. לח, סוע"ב.
  34. קל. לט, רע"ב.
  35. קלא. ראה מהדו"ב לסי' רנט ד"ה והנה לרמב"ן.
  36. קלב. מ, ב.
  37. קלג. ראה גם לקמן סי' שיח סכ"ג.
  38. קלד. דכלי שני אין דופנותיו חמין והולך ומתקרר.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.