(י)

(י) מה שמותר כו'. אף שהמג"אעט למדה לכאורה מס"ג בש"ע, והתם לא שרי אלא בתנאים המבוארים גבי חזרה שעודה בידו ושתהיה רותחת אף לרמ"אפ אם נטלה מבעוד יום, מכל מקום ממה שכתב המג"א וכן משמע בסי' שי"ח ס"ח וסט"ו מבואר דאפילו תבשיל קר שריפא דבהכי מיירי התם, ואם כן הוא הדין להניחה על גבי קרקע דלא מיתסר אלא משום שמושיב לכתחלה בשבתפב, והתםפג שרי אפילו לכתחלה. וכן כתב המג"א בהדיא סוף סי' רנ"טפד דאפילו תבשיל קר שרי בדבר המפסיקפה, ומשמע אפילו לכתחלה, מדלא הצריך שיסירו מהכירה משחשכה, וגם בלאו הכי כיון שנצטנן לגמרי הרי זה כמושיב בתחלה כמו שכתב המג"א בסקל"ו, והוא הדין לסלקא דעתך השתאפו אפילו בלא דבר המפסיק. ולהכי הזכיר כאן המג"א מגיד משנה פכ"בפז, להודיענו דדמי למה שכתב המגיד משנהפח שהעתיק המג"א בסקל"ג דאפילו לכתחלה שרי התם.

והא דהכא בס"ג בש"ע לא התיר אלא חזרה, יש לומר כמו שכתב המג"א סי' שי"ח סקכ"ו לחלק בין תבשיל חם שיש בו רוטבפט לצלי דהיינו שאין בו רוטב אע"פ שנצטנן לגמרי, דבהכי מיירי התם בס"ח והכא בס"ה (דמהכא הקשה המג"אצ, וטעות סופר נפל שם וצ"ל בסימן רנ"ג ס"ה, דעל ס"ג לא תירץ כלום, ועוד דמס"ג לא קשיא מידי שלא התיר אלא בתנאי החזרה ושם בס"ז לא מיירי כלל בחזרה עיין שם במג"א סקכ"ד. ואפשר לקיים הגירסא ולומר דראייתו מס"ג אינה אלא להוכיח דהוה כגרופה, ואם כן אמאי אסר בס"ז, דאין לומר משום דמניחו לכתחלה, דהא בס"ח הכריע להקל בזה, אבל לענין גרופה אפשר דאין ראייה מס"ח דבתבשיל קר לחממו שאינו ראוי להתבשל שם שהרי אין בו רוטב והוא קר אין לחוש לחיתוי שאף בלא חיתוי יתחמם, אבל בתבשיל חם שיש בו רוטב חיישינן שיחתה להוסיף בבישולו, ועל זה תירץ לחלק לענין לכתחלה בין ס"ח לס"ז וסי' רנ"ג ס"גצא. אלא דלפי זה לשון צלי אינו מדוקדק, דבס"ח מיירי בתבשיל אבל כאן בס"ה מיירי באפויצב ונקרא צליצג).

ואיך שיהיה, מכל מקום לפי מה שהעלה המג"א שםצד להקל בין בתבשיל קר בין בתבשיל חם, אם כן הוא הדין על גבי מעזיבה המפסקת או דבר אחר המפסיק על גבי תנור, וכמשמעות דבריו בסוף סי' רנ"טצה. דאף אם תימצי לומר שאף לפי מסקנת המג"א שם בסי' שי"ח אפילו הכי בס"ג לא שרי אלא בתנאי חזרה, משום דתוך הקדרה הריקנית גרע טפי מעל גבי קדרה הטמונהצו או על גבי המיחם שעל האשצז, ולא מהני הקדירה הריקנית אלא לענין דהוה ליה כגרופה אבל לא לענין להושיב בתחלה, מכל מקום על גבי התנור ודאי דפשיטא דדמי טפי לעל גבי המיחם מדדמי לתוך הקדרה הריקנית. ואף אם תימצי לומר דהא דגרע טפי בקדירה ריקנית היינו משום שהיא ככירהצח, שהכירה הוא מקום הראוי לבישול בתחלה ואיסור הושבה בתחלה הוא משום שנראה כמבשל לכתחלהצט כמ"ש רז"הק ור"ןקא, מכל מקום על גבי תנורקב פשיטא דאינו מקום הראוי לבישול כלל בתחלה ודמי ממש למיחם שעל האשקג, אם לא משום הכירא כמו שכתב המג"אקד:

הערות

  1. עט. ס"ק לא.
  2. פ. ס"ב וס"ג (וכאן מיירי אף בתבשיל ישן שנתבשל קודם השבת).
  3. פא. אם הוא יבש שאין בו משום בישול. וכדלקמן שם סט"ז וסכ"ד.
  4. פב. כדלעיל סי"ד וש"נ.
  5. פג. בסי' שיח ס"ח וסט"ו.
  6. פד. בכללי שהייה והטמנה בקצרה: ודבר שאין בו רוטב אפילו קר כחם דמי.
  7. פה. והוא לפי מסקנת המ"א שגם ע"ג מעזיבה צריך דבר המפסיק.
  8. פו. בסקל"א.
  9. פז. סוף ה"ד.
  10. פח. לענין להניח ע"ג קדרה שעל האש, שמבואר כאן בפנים.
  11. פט. שאסור ליתנו לכתחילה משום "דגזרינן שמא יתן עליו כשהוא קר ואין מותר אלא חזרה".
  12. צ. בסי' שיח סקכ"ו: וצ"ע למה לא הכריע הרב ב"י בס"ז להתיר דהוא הוא בעצמו לא כתב כן בסי' רנג ס"ג.
  13. צא. דבסי' שיח ס"ח מיירי בצלי היינו תבשיל יבש שאין בו רוטב ולכן מותר להניחו לכתחילה, ובס"ז וכן בסי' רנג ס"ג מדובר בתבשיל לח אפילו חם ולכן צריך תנאי חזרה. וראה עוד בהעו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' לט.
  14. צב. בפנאדי"ש.
  15. צג. ולכן מסתבר יותר לומר שיש ט"ס במ"א והקושיא היא מסי' רנג ס"ה. וראה שבת כהלכה עמ' קעח בביאורים.
  16. צד. סי' שיח סקכ"ו. וראה גם לקמן סי' רנח בקו"א בסופו. וראה שבת כהלכה בביאורים עמ' תז ואילך. וראה גם שם עמ' תה ואילך, ובתוספת ביאור שם עמ' תכח.
  17. צה. בכללי שהייה והטמנה בקצרה: דבר שאין בו רוטב אפילו קר כחם דמי.
  18. צו. ס"ה בשו"ע.
  19. צז. סי' שיח ס"ח בשו"ע.
  20. צח. שיש לקדירה ריקנית דין כירה גרופה. ולכאורה הי' אפשר לומר שכן הוא גם דין המעזיבה. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' מג הע' 21.
  21. צט. כדלעיל סי"ד ובהנסמן שם.
  22. ק. המאור פ"ג (טז, ב).
  23. קא. שם (יז, ב) ד"ה לא שנו וד"ה בעי.
  24. קב. מעזיבה שעל תנור שלנו.
  25. קג. ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' מג ואילך. אהלי שם ח"א ע' נז ואילך. ח"ב ע' קסב. קסד ואילך. ח"ג ע' קנא. ח"ו ע' רסא. קיצור הלכות מילואים ע' כג ואילך. שבת כהלכה ע' תכט-תל.
  26. קד. סקל"א במסקנת דבריו. וכן בהל' שהייה והטמנה בקצרה שבסוף סי' רנט. וכ"ה בפנים סוף סכ"ו ובהל' שהייה והטמנה בקצרה ד"ה ומותר.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.