(יב)
(יב) הבוסר כו'. עיין מג"ארנט מ"ש גבי מלילותרס. צ"ע מסי' שי"ט ס"ו בהג"הרסא דיכול להוציא הפרי מהאגוז בעודו בקליפתו הירוקה ולא חשיב מפרק, הכי נמי בנידון דידן כיון שבלא השבלים אין בו משום מפרק מה שסוחט המוהל מהחטה, שלא חייבה תורה אלא בזיתים וענביםרסב, א"כ אף שסוחטה בעודה בשבולת אין בה משום מפרקרסג. ואף אם תימצי לומר דשאני התם דמיפקד פקיד הפרי בקליפה, מכל מקום צ"ע הא לא מיקרי משקה אלא היוצא מזיתים וענבים ואוכלא דאפרת הוא, עיין במ"ש בריש סי' ש"ך. ואף לפי פירש"ירסד דזיתים וענבים היינו טעמא דמחייב עלייהו משום דאורחייהו בהכי, אבל בלאו הכי אע"ג דמפרק לא מחייב, א"כ גבי מלילות צריך לומר נמי דאורחייהו בהכי, וזה ממש כמ"ש התוס'רסה דקיימי לסחיטה, וכן גבי בוסר, ואפשר דהוא הדין שום. ועוד צ"ע דלא דמי כלל לזיתים וענבים שרובן לסחיטה כדפירש"י שם דף קמ"גרסו, אבל הני דמו לתותים ורמונים, עיין מג"א סי' ש"ךרסז.
ועיקר תמיהתו לא קשיא מידירסח, דהא תותים ורמונים היוצא מהן אסור כמ"ש בסי' ש"ךרסט, וע"כ צריך לומר גזירה משום זיתים וענבים וכולה חדא גזירה היא, כדאיתא בריש פ"ק דביצהער. ואינך אמוראי לא פליגי על רבי יצחק אלא בביצה דלאו משקה היא כמו שכתב הרא"ש שםרעא, וכן משמע בהדיא בגמרא ופירש"י שם ד"ה אם לאוכלין. משא"כ כשריסקן מבעוד יום אף בזיתים וענבים לא גזרו בכהאי גוונא. וכן הוא בהדיא בריא"ז סוף פ"קערב עיי"ש אלא שיש שם חסרון וטעות סופררעג (וצ"ע):
הערות
- רנט. ס"ק יט.
- רס. דסחיטה במלילות נמי אסור מדאורייתא, כיון שמפרק אותן מהשבלים.
- רסא. ולקמן שם ס"ט.
- רסב. כדלקמן סי' שכ ס"א.
- רסג. ראה חי' צ"צ נט, א.
- רסד. קמה, סע"א.
- רסה. יט, א ד"ה השום.
- רסו. ע"ב ד"ה מודה.
- רסז. ס"'ק א.
- רסח. ראה חי' צ"צ לז, ב. נט, ב-ג.
- רסט. סעיף א. לקמן שם ס"ג.
- ער. ג, א.
- רעא. סי' א.
- ערב. הלכה ה אות יד. שלטי הגבורים (ח, א) אות א.
- רעג. בשלטי הגבורים שם (שלא הוזכר בדבריו השום והבוסר והמלילות).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.