(ב)
(ב) יש להחמיר כו'. אףיד אם פירוש המ"אטו דחוק בלשון מהר"י אבוהב וב"י, מכל מקום הרי בתשובת מהר"ם סי' ר"ב מבואר בהדיא לאיסור, ואין שומעין לאחרונים נגד גדולי הראשונים כשלא הביאו דבריהם וחלקו עליהםטז. ואף הראב"ןיז שמיקליח לפי פירושו היינו משום דס"ל דלא קיי"ל כבית הלליט דאמרי עד שיגיע לבית הסמוך לחומה אלא כרבי עקיבאכ דאמר שיצא מפתח ביתו כמבואר בדבריו ע"ש, וא"כ לפי מ"ש כל הפוסקים דגבי איגרת קיי"ל כבית הלל צריך להחמיר בזה אף לפי פירושו, זהו כוונת המ"א.
ועיין בב"י סי' שי"חכא וסי' של"אכב דלהוסיף במלאכה יש אומרים שאינו אלא מדברי סופרים, והיינו כשמוסיף בשר קודם שיתן הקדרה על האש, ויש אומרים שאסור מן התורה, ובערוביןכג גרסינן ע"י נכרי ע"ש, אלמא דלהוסיף ע"י נכרי לא שרי אלא לצורך מילה. וא"כ הוא הדין לענין לא קצץ דמחזי כשלוחו אין להקל מהאי טעמא, דהכי נמי מחזי כשלוחו בההוספה שמוסיף במשאו איגרת זו כמ"ש המג"א:
הערות
- יד. לכללות קו"א זה ראה העו"ב בקו"א ע' לז ואילך.
- טו. סק"ח.
- טז. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל ד.
- יז. סי' שלט. הועתק במ"א שם.
- יח. כשהשליח דר באותה עיר ויש לו לילך לשם.
- יט. יט, א: כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה.
- כ. תוספתא שבת פ"א ה"י: כדי שיצא מן הפתח וקדש עליו היום.
- כא. ד"ה כתוב בא"ח.
- כב. ד"ה ומ"ש וכן.
- כג. סח, א: נחים ליה אגב אימיה (שמותר לחלל עליה השבת, ומוסיפים מים להחם עבור הברית מילה).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.