(י)
(י) ובלבד שלא כו'. איסורקסז זה מפורש בריש פ"ב דמועד קטןקסח סיוע הוה מסייע בתיבנא, ועיין ט"ז סק"ד דאיסור זה הוא מדינא. והיינו כשמוסר להם בשבת, אבל אם מסר להם מערב שבת ודאי דלא עדיף מעיקר הדבר שהמלאכה נעשה בו שאין שם איסור כשמוציא מרשות ישראל בשבת אלא מפני מראית העין כמבואר בהדיא ברמב"ם פ"וקסט. עיין מ"א סי' רמ"ו סק"ו. ולא כמ"ש בתוספת שבת סי' רנ"בקע בשם המ"אקעא שאסור משום דעביד אדעתא דישראל כשרואהו ושותקקעב, והמ"א לא נתכוין מעולם לזה (אלא כמ"ש בפניםקעג). עיין בהגהות מרדכיקעד ותמצא כן בהדיא, והתוספת שבת לא עיי"ש. ועיין במ"ש בסי' רנ"בקעה דאנן קיימא לן דקבולת אף שישראל רואה ושותק עביד אדעתא דנפשיה עיין שם:
הערות
- קסז. לכללות קו"א זה ראה ביאורי השלחן ע' שיח.
- קסח. יב, א. וראה צ"צ או"ח סי' לא ס"ב. שם סי' פז (ו, ב). פס"ד יא, ג.
- קסט. הי"ט. וכדלקמן סי' רמו ס"ה.
- קע. ס"ק יג. וראה ביאורים שם.
- קעא. סי' רנב ס"ק ט.
- קעב. אפילו בקבלנות וקצץ. ולפי"ז הי' אפשר לומר שגם כאן כשמביאים עצים מביתו אסור מטעם זה.
- קעג. שם סי"א, דמיירי כשבא הנכרי מאליו, ולא בקבולת.
- קעד. פ"א סי' תנב, בשם רבינו שמחה: אבל בשכר בעבידתיה עסיק פי' לא יוכל למחות.
- קעה. סעיף ח-י, וקו"א סק"ה וסק"ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.