ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק בסימן רמד(ג)

(ג)

(ג) בספינה וכיוצא כו'. הטעםפא הוא דבעינן דומיא דמרחץ דלא מיתסר משום מראית העין אלא מפני ששם הישראל נקרא עליופב. ועוד דבירושלמיפג לא אסר אלא מחובר, וכל מחובר נקרא שם הישראל עליו לפי שהוא בקרקע הישראל. והוא הדין לכל תלוש הנעשה ברשות ישראל אומרים עליו דבר זה של פלוני כיון שנעשה ברשותופד, אבל תלוש שאינו ברשות הישראל אינו דומה למחובר, אלא אם כן מפורסם שהוא של פלוני, ולא שנעשה בשביל פלוני. ועיין בשו"ת תודת שלמים סי' הנ"לפה שהאריך בראיות להוכיח כדברי המ"א, אלא שהבין שאין נקרא דבר ששם ישראל נקרא עליו רק ספינה בלבד שאי אפשר לה להעשות אלא בפרהסיא, ומחמת כן הכל יודעים וקורין אותה ספינה של פלוני ע"שפו. אבל מדברי המ"א שם סק"ט מבואר דדוקא מנעלים שעושה בשביל ישראל לא נקרא עליהם שמו כיון שעדיין לא באו לרשותו, אבל בגדים לכובס נקרא שמו עליהם אלא שאין ידוע לרבים (וכן משמע בהדיא בתוס'פז ורא"שפח ור"ןפט ושאר פוסקים שחילקו בין מחובר לתלוש דתלוש לא מיפרסמא מילתא ולדברי בעל שו"ת תודת שלמים הנ"ל אף אי מיפרסמא מילתא שרי כיון דלא משכח דבר תלוש ששם הישראל נקרא עליו לבד מספינה אלא ודאי דזה אינו).

ולפי זה החלוקים הניכרים שהם של ישראל נקרא שם ישראל עליהםצ. ומ"ש המ"א שם סק"י ודוקא כו', קאי על הש"ע שכתב טוב כו'. ומה שהתיר שם הב"יצא בשם רבינו ירוחם בכלים לכובס אף במקום מפורסם, היינו משום דאין ידוע שהוא של ישראל ולא נקרא שם ישראל עליו, אבל אם ידוע שהוא של ישראל הרי נקרא עליו שם ישראל ואסור אפילו אין מפורסם לרבים רק שקצת יודעים כמ"ש לעילצב. ואפשר שצריך שיהיה שם בעליו נקרא עליו ולא שם ישראל סתם, דומיא דסי' שכ"ה סי"דצג, ע"ש במ"א ס"ק ל"אצד ודו"ק, ובהכי אתי שפיר טפי מ"ש המ"א ודוקא כו' אחר שכתב דין החלוקיםצה, וצ"ע:

הערות

  1. פא. לכללות קו"א זה ראה ביאורי השלחן ע' שי. כוננת מישרים ע' קיא.
  2. פב. משנה ע"ז כא, א. וכדלעיל סי' רמג ס"ו.
  3. פג. שבת פ"א ה"ח.
  4. פד. כדלקמן סי' רנב ס"ה.
  5. פה. תו"ש ח"ב (לחמי תודה) סי' ג.
  6. פו. דף ס, ע"ד.
  7. פז. יז, ב ד"ה אין נותנין.
  8. פח. פ"ק דע"ז סי' כג.
  9. פט. ע"ז שם.
  10. צ. כדלקמן סי' רנב ס"ח.
  11. צא. ד"ה ודע דהא.
  12. צב. סעיף ב, וקו"א ריש ס"ק ב.
  13. צג. שהכל יודעים שנעשה לפלוני ישראל.
  14. צד. וה"ה בכל מילי דפרהסיא.
  15. צה. היינו שבזה מותר מדינא, ורק טוב להחמיר. וראה מ"ש לקמן סי' רנב סוף ס"ח, שצריך למחות בחלוקים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.