ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךחושן משפטהלכות שאלה ושכירות וחסימהדיני שאלה ושכירות וחסימה ובו ל' סעיפים:כט

כט

כט אסור לומר לנכרי חסום פרתי ודוש בה^דש דישה שלך^שה או מלאכה אחרת^שו של נכרי אף על פי שאין הישראל נהנה בזה^שז הואיל ונעשה איסור במה שהישראל מוסר לו משלו^שח שהיא פרתו וכמו שבשבת אסור לומר לנכרי הילך בשר זה ובשלהו היום לעצמך^שט ואמירה לנכרי אסורה בכל האיסורים שבתורה כמו בשבת^שי ומועד^שיא.

ואין צריך לומר אם המלאכה היא של ישראל אף על פי שהבהמה של נכרי^שיב שהרי הישראל נהנה בחסימתה.

אבל מותר לומר לו חסום פרתך ודוש בה דישה שלך^שיג שהנכרי אינו מוזהר על החסימה.

אבל ישראל אסור לעשות^שיד בפרה חסומה אפילו מלאכת הנכרי^שטו והפרה של נכרי^שטז (ה) ואפילו חסמה הנכרי^שיז.

אבל פועל העושה אצל הנכרי (בין בתלוש בין במחובר) (ו) אסור לאכול שלא מדעת הנכרי ממה שהוא עושה כדרך שאוכל משל ישראל שנאמר^שיח רעך ולא של נכרי:

הערות

דש. גמרא שם צ, סוע"א. רמב"ם הל' שכירות פי"ג ה"ג. טור ושו"ע סי' שלח ס"ו.
שה. רש"י שם ד"ה חסום. ר"י בתוס' שם ד"ה חסום. רא"ש שם פ"ז סי' ו. ש"ך יו"ד סי' רצז ס"ק ד.
שו. כדלעיל סכ"ב: אחד דיש ואחד כל מלאכה שבתלוש.
שז. ש"ך שם.
שח. נמוקי יוסף (נג, רע"א).
שט. רא"ש שם. וכדלעיל או"ח סי' שז סל"ה.
שי. ראה גמרא שם (אמירה לנכרי שבות הני מילי לענין שבת דאיסור סקילה אבל חסימה דאיסור לאו לא, או דלמא לא שנא). מ"מ שם בשם הרמב"ן. רמ"א שם. וראה גם לעיל או"ח סי' רמג סוף ס"א, וש"נ.
שיא. כדלעיל שם, וש"נ. וראה תוס' שם ד"ה אבל. לעיל שם סי' רסג קו"א ס"ק ח (ד"ה והענין) (דיש שליחות לנכרי לחומרא כמ"ש הגהות מיימוניות, ואפשר דכולי עלמא מודה בזה לענין שבת וכיוצא בה).
שיב. נמוקי יוסף שם. ש"ך שם.
שיג. נמוקי יוסף שם. וכ"ה משמעות רש"י שם ו רא"ש שם. וראה ש"ך שם (ואפשר לכוין גם דבריהם כן).
שיד. ברייתא שם צ, א. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם ס"ה.
שטו. טור שם ס"ו. לבוש שם ס"ה. סמ"ע שם ס"ק יא.
שטז. ברייתא שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
שיז. ראה קו"א ס"ק ה.
שיח. דברים כג, כה. וראה קו"א ס"ק ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.