יט
יט וכן מלך שכעס על אחד מעבדיו ושמשיו מבני המדינהרלח ולקח ביתו אינו גזל ומותר ליהנות בו וללוקחו מהמלךרלט או ממי שנתנו לורמ שכן משפט המלכים כולם ליקח ממון שמשיהם כשכועסים עליהםרמא.
וכן אם גזר מי שיעבור על דבר פלוני שיהיו נכסיו למלך וכיוצא בזה אינו גזלרמב ומותר ללוקחו וליהנות ממנו.
במה דברים אמורים בדבר כללי שגזר על כל בני מלכותורמג אבל אם גזר על אחד בלבדרמד או אפילו על מדינה אחת בלבדה ממלכותו ושינה אותם משאר מלכותורמה הרי כל מה שלקח מהם הוא גזל גמור ואסור ליהנות בו אלא אחר יאוש ושינוי רשותרמו שכיון שאינו משוה מדותיו אין זה דין המלכות כללרמז אלא גזלת המלכותרמח.
ומכל מקום אם גוזר על היהודים שיתנו מכס או דבר אחר יותר מהנכרים נקרא משוה מדותיו מאחר שכל היהודים נותנים בשוהרמט.
ואפילו כשמשוה מדותיו אין דינו דין אלא בדבר שיש בו הנאה למלך או בדבר שהוא תיקון המדינה כולהרנ אבל לא בדבר פרטי שבין אדם לחבירו שאם לא כן בטלת דיני התורה ח"ורנא:
הערות
- רלח. ראה פתחי חושן דיני גנבה פ"א ס"ק ד. אמרי יעקב ביאורים ד"ה מלך.
- רלט. רמב"ם שם הי"ג. טור ושו"ע ס"ח. רמ"א סי' רלו ס"ט (ביתו).
- רמ. ראה גם לעיל סט"ו.
- רמא. רמב"ם שם. לבוש ס"ח. וראה טור שם סי"ד. אמרי יעקב ביאורים ד"ה שכן.
- רמב. רמב"ם שם הי"ב. טור ושו"ע שם ס"ז.
- רמג. טור סי' שסט סי"ד. וראה גם רמב"ם שם הי"ד. שו"ע שם ס"ח.
- רמד. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- רמה. רא"ש נדרים פ"ג סי' יא, בשם ר"ת (חסר בדפוסי הרא"ש שלנו מפני השמטת הצנזור, אבל הובא ב ב"י שם סי"ד).
- רמו. כדלעיל סי"ז.
- רמז. רא"ש שם.
- רמח. ראה רמב"ם שם. שו"ע שם.
- רמט. שו"ת מהרי"ק שורש קצד. רמ"א שם ס"ו. וראה אמרי יעקב ביאורים ד"ה אם.
- רנ. דרכי משה שם ס"ק ג, ורמ"א שם סי"א, בשם מהרי"ק שורש קצא, בשם שו"ת ה רשב"א המיוחסות סי' כב.
- רנא. שו"ת הרשב"א ח"ג סי' קט. מהרי"ק שורש קפז. רמ"א שם. סמ"ע שם ס"ק כא. ש"ך סי' עג ס"ק לט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.