ג
ג במה דברים אמורים בישראל ונכרי הדיוטות אבל מלךכב אפילו נכריכג שכבש איזו מדינה במלחמה קונה אותהכד עם כל הנהרות והיערים שבה. ואם מכר או נתן יער ממנה לאחד מעבדיו נקנה להם קנין גמורכה אף על פי שלא החזיקו בו לא הם ולא המלך. ואין צריך לומר אם מכר או נתן ממדינתוכו. לפי שזהו ממשפטי וחוק המלכות שכל הארץ כולה עם הנהרות והיערים היא ברשות המלך בין מדינתו בין מדינה שכובש במלחמה ומשפטי המלכות הם דין גמורכז כדין של תורה. לפיכך החוטב עצים מיערים אלוכח שלא ברצון בעליהם בחוזק יד הרי זה גזל גמור של תורה ואם בגנבה הרי זו גנבה גמורה. וכן הצד חיה ועוף מן היערים ודגים מן הנהרות אם המלך מכר או נתן זכות זה לישראל או לנכריכט.
אבל אם אין זכות זה בא להם מן המלך אין בו משום גזל של תורה אפילו חטף דגים מן המצודהל של ציד ישראל אם אין לה תוך שאינה כלילא לא קנתה הדגים לבעליה מן ההפקר. ואף על פי כן אסור לעשות כן מדברי סופריםלב מפני דרכי שלוםלג:
הערות
- כב. פרטי סעיף זה נתבארו בקו"א.
- כג. עיין רמב"ם הל' מלכים סוף פרק ד דכל שכן ישראל, עיין שם (דמיירי במלך ישראל שכובש בחו"ל). וראה לאור הלכה ע' כג.
- כד. ראה גם לעיל או"ח סי' תרמט ס"י.
- כה. רמב"ם הל' עבדים פ"ט ה"ד (לענין עבדים), ובהל' מלכים ספ"ד (לענין כל הארץ שכובש).
- כו. כדלקמן הל' גזלה סט"ו.
- כז. רמב"ם שם ושם. וראה גם לקמן שם.
- כח. ב"מ דף קז , סע"ב (ששייכים לבעליהם).
- כט. ראה לקמן שם.
- ל. משנה גיטין נט , ב. טור ושו"ע סי' רעג סי"ג.
- לא. גמרא שם סא, רע"א. טור ושו"ע שם. סמ"ע ס"ק כ.
- לב. טור ושו"ע שם. סמ"ע שם.
- לג. משנה שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.