ח
ח ולפיכך אף הנכריעב מצוה לסייעו בפריקהעג אם אינו יכול לבדועד משום צער בהמתועה אלא שרשאי ליטול ממנו שכרעו ואם אינו נותן לו אף על פי כן חייב לפרוק משום צער בעלי חייםעז וכל שכן אם הנכרי אינו שםעח.
(וסוס המושך בעגלה והגיע למקום מקולקל או להר גבוה ואינו יכול למשוך לבדו בלי שיעזרו לו אפשר שזהו דומה לפריקה ומצוה לעזור אף לנכרי משום צער בעלי חיים שהנכרי יכה את הסוס מכה רבה להכריחו למשוך יותר מכחועט וכשם שמצוה להציל בעלי חיים מצער שכבר נעשה להם אף אם נעשה על ידי אדם כגון פריקה כך מצוה להצילם מצער שהאדם עושה להם עכשיו כדין או שלא כדין).
אבל מצות טעינה אינה בבהמת נכרי אלא משום איבהפ ואפילו המשא הוא של ישראלפא כיון שהבהמה של נכרי ועליו מוטל להטעיןפב אלא אם כן אינו שםפג. ובבהמת ישראל חייב לטעון עמו אפילו המשא הוא של נכריפד:
הערות
- עב. שאינו במצות פריקה.
- עג. גמרא לב , ב. רא"ש שם סי' ל. טור סי"ד. רמ"א ס"ט.
- עד. עיין ב"ח סי"ב (כשהנכרי אינו שם. וא"כ כ"ה גם באינו יכול לבדו). וראה גם לעיל ס"ד. לקמן ס"ט.
- עה. גמרא שם. טור שם. רמ"א שם.
- עו. רמ"א שם. סמ"ע ס"ק יב. וראה גם לעיל ולקמן שם.
- עז. סמ"ע ס"ק יז. וראה גם לעיל ס"ז.
- עח. כדלעיל מהב"ח. וראה אמרי יעקב ביאורים ד"ה וכ"ש.
- עט. ראה ספר חסידים סי' תרסו.
- פ. גמרא שם . רא"ש פ"ב סי' ל. טור סי"ב. לבוש ס"ח. סמ"ק ס"ק יב (בדעת הרמב"ם והשו"ע).
- פא. גמרא שם. טור סט"ו. לבוש שם.
- פב. ראה רש"י שם ד"ה בחמר.
- פג. שאז אין בו גם משום איבה.
- פד. גמרא שם. טור שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.