ז
ז מצא בהמת חבירו רבוצה אף על פי שאין הבעלים עמה מצוה לפרוק מעליה ולטעון עליה שנאמרס עזוב תעזוב מכל מקום הקם תקים מכל מקוםסא. א"כ למה נאמרסב עמו שאם היה בעל הבהמה שם והלך וישב לו ואמר לזה שפגע בו הואיל ועליך מצוה אם רצית לפרוק לבדך פרוק הרי זה פטור אלא אם כן בעל הבהמה אינו יכול לסייעו כגון שהוא זקן או חולהסג שנאמר עמוסד.
ומכל מקום חייב הוא לפרוק משום צער בעלי חיים אלא שפטור ממצות פריקהסה שהיא בחנםסו ואסור ליטול עליה שכרסז וזה רשאי לתבוע שכרו ויכול ליטול ממנו שכרו בעל כרחוסח ואם אינו יכול אף על פי כן הוא חייב לפרוק משום צער בעלי חייםסט.
וכן אם דרך הבהמה לרבוץ תמיד תחת משאה לעולם פטור ממצות פריקה שנאמר רובץ ולא רבצן וכן אם היא עומדת תחת משאה ולא רבצה פטור ממצות פריקה שנאמר רובץ ולא עומדע. ובשניהם חייב לפרוק משום צער בעלי חיים אלא שרשאי ליטול שכרעא:
הערות
- ס. שמות כב, ה (עזוב תעזוב). דברים כב, ד (הקם תקים).
- סא. גמרא לא, א . רמב"ם פי"ג ה"ח. שו"ע סי' ערב ס"ז. וראה לעיל ס"ב.
- סב. שמות שם (בפריקה, שבזה היא הדוגמה דלקמן), ודברים שם (בטעינה).
- סג. שאז חייב.
- סד. משנה לב , א (שלכן פטור כשאינו זקן או חולה). רמב"ם שם. שו"ע שם.
- סה. גמרא שם , ע"ב. רא"ש פ"ב סי' ל. טור סי"א. רמ"א ס"ט.
- סו. כדלעיל ס"ג.
- סז. רא"ש שם סי' כח. סמ"ע ס"ק יז. וראה גם לעיל ס"ג.
- סח. רש"י שם ד"ה עביד.
- סט. סמ"ע שם. וראה גם לקמן ס"ח.
- ע. ברייתא לג , רע"א. טור ס"ה. רמ"א ס"א.
- עא. רא"ש פ"ב סי' ל. טור סי"א. רמ"א ס"ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.