לט
לט וישראל העובד עבודה זרהשעה או מחלל שבתות בפרהסיא שדינו כמומר לכל התורה כולהשעו אינו בכלל אחיךשעז ודינו שאסור להחזיר לו אבדהשעח. וכן האפיקורסים והם הכופרים בתורה ובנבואה מישראלשעט. וכן המומר לכל התורה כולהשפ או רובהשפא חוץ מחילול שבת ועבודה זרה.
אבל המומר למקצת המצות כגון אוכל נבלות לתיאבון או עובר שאר עבירות לתיאבון ולא להכעיס (שהעושה עבירה להכעיסשפב אפילו פעם אחתשפג הרי זה מין וכמומר לכל התורה הואשפד) מצוה להחזיר אבדתושפה שנאמרשפו לכל אבדת אחיך לרבות את המומר למקצת התורה.
והמסור אם צריך להחזיר לו אבדתו יתבאר בהלכות נזקי ממוןשפז:
הערות
- שעה. ע"ז [כ]ו , ב (שמורידין ולא מעלין, ושבזה תלוי דין החזרת אבדה). טור ושו"ע סי' רסו ס"ב. וראה גם לעיל יו"ד סי' ב ס"ה וקו"א ס"ק ט, וש"נ.
- שעו. חולין ה, א. וראה גם לעיל או"ח סי' קכח סנ"ב, וש"נ.
- שעז. כדלעיל הל' רבית סע"ז, וש"נ.
- שעח. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. וראה לעיל הל' רבית סע"ח (שאינו מן המורידין).
- שעט. רמב"ם הל' רוצח פ"ד ה"י (לענין מורידין). שו"ע סי' תכה ס"ה. סמ"ע שם סקט"ו. וכדלקמן הל' נזקי גו"נ ס"י, וש"נ. וכמצויין לעיל, שבזה תלוי גם חיוב החזרת אבדה.
- שפ. שדינו כמחלל שבת לענין אבדה, כדלעיל.
- שפא. עיין ביו"ד סי' ב ס"ה, ובתבואות שור שם ס"ק כג וס"ק כ"ה, ובשמלה חדשה סט"ו. לעיל שם קו"א ס"ק יא.
- שפב. גמרא שם (שהוא מין). רמב"ם הל' גזלה ואבדה שם (לענין אבדה). טור ושו"ע סי' רסו ס"ב.
- שפג. כדלעיל יו"ד סי' ב' קו"א ס"ק ח, לקמן שם, וש"נ.
- שפד. וגריעה מיניה (לענין מורידין), כדלעיל שם, וש"נ.
- שפה. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
- שפו. דברים כב, ג. גמרא שם. סמ"ע שם ס"ק ה. וראה גם לקמן הל' נזקי גו"נ ס"ח.
- שפז. סעיף ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.