לז
לז ואין צריך לומר אם לא היה מחזירם לעצמו מחמת הטורח שלא היה חפץ לטרוח לישא אותם לביתו הואיל והם כלים פחותים ודמיהם מועטים ולא מפני שאינם לפי כבודושנא שהוא חייב מן הדין לטרוח בהם עד שיגיעו לרשות הבעלים כי בשלו הוא רשאי לוותר על ממונו מפני טורח גופו ולא בשל חבירושנב שהתורה לא חסה אלא על כבוד הבריותשנג ולא על טורח הגוףשנד אפילו טורח מרובה מאד על שוה פרוטה אחת.
אבל אבדה שאינה שוה פרוטהשנה אינו חייב להחזירשנו ורשאי ליטלה לעצמו אפילו יודע של מי היא שלא אסרה תורה אלא גזל פחות משוה פרוטהשנז שהוא עושה איסור בלקיחתו ממנו (אבל זה שרשאי להגביה האבדה מעל גבי קרקע הואיל והיא אבודה מבעליה שוב אין צריך להחזירה לו שפחות משוה פרוטה אינו נקרא ממון כלל לא לענין מצות השבת אבדהשנח ולא לענין מצות השבת גזלה כמו שיתבאר בהלכות גזלהשנט ולפיכך אין בזו איסור גזלה כמו שיש באבדה שיש בה שוה פרוטה כמו שנתבאר למעלהשס):
הערות
- שנא. כהא דתנן (כט, ב): מצא שק או קופה כו' לא יטול. וע"ז תניא (ל, א): שהיה זקן ואינו לפי כבודו.
- שנב. כדלעיל ריש סכ"ט.
- שנג. ברכות יט , ב עיין שם (שגדול כבוד הבריות כו'. וכדלעיל סי' יג ס"ד. סי' שיא ס"ב ואילך. ובכ"מ). וראה אהלי שם ח ע' קלה.
- שנד. כדלעיל סל"ג. וכ"ה לקמן הל' עוברי דרכים ה"ג-ד (לענין פריקה וטעינה). הל' נזקי גו"נ ס"ה. וראה אהלי שם ח ע' קלד.
- שנה. משנה כ[ז] , א (ויש לו תובעים). ברייתא שם (שאין בה שוה פרוטה). טור ושו"ע סי' רסב ס"א.
- שנו. רבא כו , ב. טור ושו"ע שם ס"ב.
- שנז. כדלקמן הל' גזלה וגנבה ס"א. וראה רשימות שיעורים ב"מ סל"ו אות ו.
- שנח. וכן לענין אונאה, כדלעיל הל' אונאה ס"א.
- שנט. סעיף א.
- שס. סעיף א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.