כח
כח כשם שאסור להשתמש באבדה ופקדון לצרכו כך המוצא מעות בענין שחייב להחזיררעו אסור להלוותםרעז לעצמו ולא לאחר. וכן אם הופקדו אצלורעח. ומכל מקום אם הופקדו אצל שולחני או חנונירעט בסתם רשאי להוציאן שכיון שהדבר ידוע שדרכן של שולחני וחנוני לישא וליתן תמיד במעות ותמיד הם צריכים למעותרפ וזה הפקיד אצלם סתם ולא גילה דעתו שאינו רוצה שישתמשו במעותיו מן הסתם נתרצה לכך ואינו מקפיד עליהם ונעשו המעות כאילו הן בשאלה אצלם לכשירצו להוציאןרפא. אלא אם כן הפקידן חתומיםרפב או (צרורים) קשורים בקשר משונהרפג שזהו גילוי דעת שאינו רוצה שישתמשו בהןרפד. ועכשיו בזמן הזה שאין לנו שדות וכרמים וכל עסקינו במקח וממכר הרי סתם כל אדם דינו כחנוני ושולחנירפה לפי שהכל צריכים למעות והיה לו להמפקיד לגלות דעתו.
במה דברים אמורים במעותרפו אבל בשאר חפצים וכיוצא בהם אף על פי שכל מיןרפז הוא שוה ואין בו הפרש כלל אסור להוציאו ולשלם אחר תחתיו אף על פי שאין הפרש כלל בין זה שהוציא לזה שמשלם תחתיו כמו במעות לפי שכיון שאין הדבר ידוע למפקיד שהנפקד צריך להוציא חפץ זה אין כאן הוכחה שנתרצה לזה והרי זה שלא מדעת ושולח יד בפקדון. כי שליחות יד האמורה בתורהרפח אינה על מנת לגזול בלבד אלא אפילו על מנת לשלם תחתיורפט כיוצא בו ממשרצ הואיל והוא מוציא הפקדון לגמרי בין כולו בין מקצתורצא הרי זה שולח יד בפקדון.
אבל אם אינו מוציאו לגמרי אלא שמשתמש בו לצרכו ולא לצורך הפקדון ואין הפקדון נפסד ומתקלקל כלל בתשמיש זהרצב אין בו משום שליחות יד אלא משום שואל שלא מדעת (ד) ואם יודע בבירור שאין המפקיד מקפיד עליו מותר. ואין צריך לומר אם הוא דבר שאין דרך בני אדם להקפיד כלל מפני שאין חשש הפסד וקלקול כלל מתשמיש זה להפקדוןרצג. אבל תשמיש שקצת בני אדם מקפידין עליו מפני חשש קלקול אפילו הוא חשש רחוק אסור בין באבדה בין בפקדון משום שואל שלא מדעת אפילו אם ברי לו שלא יקלקל כללרצד אלא אם כן ידוע לו שהמפקיד לא יקפיד כלל בזה.
ויש אוסריןרצה בפקדון משום שליחות יד אפילו בתשמיש שאין דרך בני אדם להקפיד כלל כי איסור שליחות יד גזרת הכתוב הוא בפקדון שהופקד אצלו אפילו בדבר המותר אם לא היה מופקד אצלו ובעל נפש יחוש לדבריהם:
הערות
- רעו. כדלעיל ס"ח.
- רעז. רב הונא כט , ב. טור ושו"ע סי' רסז סכ"ה.
- רעח. גמרא שם (זוזי דיתמי). משנה וגמרא מג, א (בעל הבית). טור שם (שהפקידו אצלו מעות של יתומים). סמ"ע שם ס"ק לט.
- רעט. משנה מג, א כרבי יהודה. טור ושו"ע סי' רצב ס"ז.
- רפ. רש"י שם ד"ה משום דצרורין. סמ"ע שם ס"ק טו.
- רפא. מה שאין כן קודם. ראה לעיל קו"א ס"ק ב.
- רפב. רב יהודה שם. טור ושו"ע שם.
- רפג. רב מרי שם . טור ושו"ע שם.
- רפד. רש"י שם.
- רפה. רא"ש פ"ד סי' יג בשם ר"ת. מרדכי רמז רצה. טור ושו"ע שם. סמ"ע שם ס"ק יח. ש"ך שם ס"ק יב.
- רפו. מרדכי שם (בנסכא). רמ"א שם.
- רפז. אוצ"ל: המין.
- רפח. שמות כב, י.
- רפט. נמוקי יוסף (כג, ב) ד"ה איתמר. ושיטה מקובצת דף מא ד"ה וכתב הרשב"א וד"ה והראב"ד, בשם רשב"א רש"י וראב"ד . וראה לקמן הל' גזילה סוף ס"ד (שאפילו כשמשתמש בפקדון שלא ע"מ לשלם מה שיתקלקל בתשמישו אסור משום גזל).
- רצ. תוס' דף כח ע"ב ד"ה עד (דמיירי שם שהוציא המעות ע"מ להחזיר וכותבים דהוי שליחות יד). ושיטה מקובצת שם כט, רע"א בשם ר"פ . וראה לקמן הל' גזלה וגנבה ס"ג (בענין גנבה לזמן).
- רצא. רש"י מא, א ד"ה ור' נתן.
- רצב. רש"י שם ד"ה והא לא חסרה. טור ושו"ע סי' רצב ס"א.
- רצג. שיטה מקובצת כט, ב ד"ה סד"א, בשם הריטב"א שם, בשם מורו (שכתב היתר זה דלעיל סכ"ז, אף בפקדון). וראה גם קו"א. וכ"ה לקמן הל' שאלה ושכירות ס"ה.
- רצד. ב"ב שם. ב"מ מא , א. טור ושו"ע שם. וכדלעיל סכ"ז, וש"נ.
- רצה. שיטה מקובצת מא, א ד"ה וז"ל תלמיד הר"פ, בשם תוס' ורא"ש ור"פ . וראה פתחי חושן אבדה פ"ו ס"ק יב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.