כו
כו וכשם שאסור ללמוד כך אסור להעתיק אפילו אות אחת. במה דברים אמורים באבדה או בפקדון שהופקד אצל עם הארץ אבל אם הופקדו ספרים אצל תלמיד חכם יש מתיריםרס ללמוד ולהעתיק מהם אם אין לו כיוצא בהם לפי שכשהפקידו אצלו יודע היה שהנפקד תלמיד חכם וילמוד ויעתיק מהם ועל דעת כן הפקידו אצלו מן הסתםרסא. אבל אם ידוע שהוא מקפיד על זה אסוררסב.
ויש אומריםרסג (ב) שאם הפקיד אצלו סתם ולא גילה דעתו שהוא מקפיד אף שאחר כך הוא מוחה בו בפירוש אין בכך כלום לפי שכיון שלא גילה דעתו מתחלה שהוא מקפיד בודאי נתרצה מאחר שיודע שהוא תלמיד חכם והרי זה כאילו השאיל לו כל משך זמן שהפקיד אצלו ושוב אינו יכול לחזור בו עד עת בואו ליטול פקדונו שכבר זכה התלמיד חכם בשאלה זו במשיכהרסד.
ומכל מקום (ג) אם הלוה מעות על ספרים לדברי הכלרסה אסור ללמוד ולהעתיק מהם אפילו תלמיד חכם משום איסור רבית. אלא אם כן היה משאילם לו אף בלא הלואה כמ[ו] שכתוב בהלכות רביתרסו:
הערות
- רס. מרדכי רמז רצג, בשם רב יהודאי גאון וס' המקצועות (סי' נט). רמ"א סי' רצב ס"כ. הובא גם לעיל או"ח סי' יד סי"ג.
- רסא. כמו בשלחני וחנוני דלקמן סכ"ח.
- רסב. סמ"ע שם ס"ק מה.
- רסג. עטרת זקנים או"ח סוס"י יד. ונתבאר בקו"א.
- רסד. שזכה במשיכה זו להיות בשאלה כשירצה להשתמש בהם. וראה קו"א, שאז שישתמש בהם הוי לרב נחמן (מג, א. דקיי"ל כוותיה בסי' רצב ס"ז) שומר שכר, ותשמישו זהו שכרו עד ההיא שעתא דתבע להו.
- רסה. ראה אמרי יעקב באורים ד"ה לדברי הכל. ולענין רבית לצורך מצוה ראה לעיל או"ח סי' רמב קו"א ס"ק ה.
- רסו. סעיף יא. או ע"י נכייתא, באופן שנתבאר שם סוף סנ"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.