יז
יז וכל הכרזות שאמרנו בין במוצא בדרך הנחה בין בדרך נפילה הן כשמוצא במקום שרוב העוברים שם הם ישראלקפג אפילו רוב העיר הם נכריםקפד אבל במקום שרוב העוברים שם הם נכרים או אפילו רוב ישראל אלא שהוא מקום שנכרים יושבים שם בקביעותקפה כגון נכרים השומרים בשערי העיר המוצא שם בין בדרך הנחה בין בדרך נפילה תולין הכל בנכרים והרי הוא של מוצאו. ואפילו אם בא ישראל ונתן בה סימן אין צריך להחזירה לו שמן הסתם כבר נתייאש ממנוקפו אם הוא דבר חשוב או דבר כבד שידע כבר מנפילתו או משכחתו אותו קודם שבא ליד המוצאקפז כמו שנתבאר למעלהקפח.
ומכל מקום אם מצא ספרים וכיוצא בהם מדברים שבודאי יבאו ליד ישראל לקנותם אין האובדם מתיאש מהם אפילו ברוב נכרים וחייב להכריזקפט:
הערות
- קפג. גמרא כד , ב כרב אסי (שרק ברוב כנענים מותרת). טור ושו"ע סי' רנט ס"ג.
- קפד. רמב"ם הל' גזלה ואבדה פי"א ה"ז. טור ושו"ע שם. וראה לעיל יו"ד סי' א סק"ל ובקו"א סק"י.
- קפה. נמוקי יוסף שם (יג, א) ד"ה ומשמע בסוגיין. רמ"א שם ס"ח (שאז מתייאש ממנו הישראל המאבד, כדלקמן). וראה אמרי יעקב ד"ה יושבים שם בקביעות.
- קפו. רב אסי שם. טור ושו"ע שם.
- קפז. טור ושו"ע שם. סמ"ע שם ס"ק ז וס"ק י.
- קפח. סעיפים ח-ט. מה שאין כן כשלא ידע הישראל מנפילתה קודם שנמצאה (אפילו רוב העוברים שם נכרים), כדלעיל ס"ג.
- קפט. הגהות מרדכי רמז תכז. רמ"א שם ס"ג. סמ"ע שם ס"ק ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.