ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךחושן משפטהלכות מציאה ופקדוןדיני מציאה ופקדון ובו מ' סעיפים:טז

טז

טז במה דברים אמורים בדבר שאפשר לתלות הנחתו בשכחה אבל אם אי אפשר לתלות בשכחה אלא מדעת הניחוהו בעליו כאן והלכו להם אף על פי שלא הניחוהו אלא לפי שעה ומיד ישובו לקחתו הרי הוא של מוצאו אפילו יש בו סימן שכיון שבעליו הניחוהו מדעת אפילו לפי שעה במקום שאינו משתמר כלל והלכו להם בודאי יש בדעתם שאם יבא אחר ויטלנו יטלנו והרי זה כמו יאוש והפקרקפ ואין זו אבדה שמוזהרים עליה להשיבה כלל שנאמר אשר תאבד ולא המאבד מדעתוקפא.

ואם הוא ספק הינוח ויש בו סימן נוטל ומכריזקפב:

הערות

  1. קפ. ריטב"א כה, ב ד"ה אשפה. וכן דעת הרא"ש פ"ב סי' ח, במ"ש ואינה אבדה מדעת כו' (כיון שהמקום משתמר קצת). טור רמ"א סי' רסא ס"ד. ש"ך שם ס"ק ג.
  2. קפא. רמב"ם הל' גזלה ואבדה פי"א הי"א. שו"ע שם ס"ד. וראה חקרי הלכות ד יג, ב. רשימות שיעורים ב"מ סי' לו אות ב-ג.
  3. קפב. סמ"ע ס"ק י (אימר דנפל מבעליו ולא נתייאש ממנו).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.