יג
יג ואפילו המוצא דבר שאינו טמון ומונח בענין שיש להסתפק אם בא שם בדרך הנחה או בדרך נפילה הרי זה לא יגע בוקנה אם הוא מקום המשתמר אפילו הוא מקום הפקר רק שהוא מקום צנועקנו שאין דרך בני אדם לילך שם כלל.
ואפילו דברים שיש בהם סימן ורוצה ליטלם ולהכריז אינו רשאי כי שמא הצניעו בעליהם ונמצא זה מטריחם בחנם לרדוף אחריהקנז וגם שמא לא ידעו בהכרזתוקנח.
ואם עבר ונטל להוליכם לביתו ועדיין לא הוליכם יחזירם למקומן. ואם כבר הוליכם לביתו לא יחזירם כי שמא בתוך כך כבר באו הבעלים לאותו מקום וחפשו ולא מצאום ולא יחזרו לחפש עוד שםקנט ואם יחזירם זה לשם נמצא מפסידם. אלא אם יש בהם סימן יכריזקס ואם אין בהם סימןקסא יהא מונח עד שיבא אליהוקסב. ולא יטלם לעצמו כי שמא לא נתייאשו הבעלים עדיין מהם כשבאו לידו ונמצא שבאו לידו באיסורקסג:
הערות
- קנה. גמרא כה , ב (ספק הינוח לא יטול). טור ו רמ"א שם ס"י (שגם לענין מקום המשתמר ויש בהם סימן, ספק הינוח דינו כודאי הינוח).
- קנו. כבמשנה שם (באשפה מכוסה).
- קנז. רמב"ם הל' גזלה ואבדה פט"ו ה"א. שו"ע סי' רס ס"ט.
- קנח. שיטה מקובצת שם ד"ה וז"ל הר"ן, בשם הר"ן.
- קנט. ירושלמי פ"ב ה"ד. הובא בתוס' שם ד"ה ואם נטל. רא"ש פ"ב סי' ח. טור ורמ"א שם. סמ"ע שם ס"ק מח.
- קס. רא"ש שם. טור ורמ"א שם.
- קסא. כדלקמן סוף סי"ד.
- קסב. רמ"א שם. וכדלעיל ס"ב, לדעה הב'.
- קסג. כדלעיל ס"א, לדעה הב'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.