יא
יא ומטעם זה אפילו אם אין רבים מצויים בבית זהקכט אין חצרו קונה לו מעות שנמצאו בביתו והרי הן של מוצאן אם ידוע שאינן של בעל הביתקל. אבל בסתם תולין שמבעל הבית או מבני ביתו נפלוקלא ובעל הבית אינו מתייאש ממה שאובד בביתו ובחצרו שסובר היום או למחר אמצאקלב כיון שהוא מקום המשתמר ואין רבים נכנסים לשם. וכן המוצא בחנות מהתיבה ולפניםקלג שאין רבים נכנסים לשםקלד. וכן בשולחני מן השלחן ולפניםקלה:
הערות
- קכט. שאין בעה"ב מתייאש, כדלעיל ריש ס"י.
- קל. מרדכי רמז רנט (אלא שכתב שם רמז רנח-ס, גם טעם נוסף, דהוה דבר שאינו רגיל ולא אסיק אדעתיה לזכות בו). רמ"א סי' רסח ס"ג (דקאי על חצר משתמרת שבשו"ע שם). ובזה מיירו גם תוס' ורא"ש שם (כשמצאו בכותל ישן שהורישו אמוריים לאבותינו). עיין במרדכי שם בשם ר"ת ור"ש .
- קלא. משנה כה , ב (שאם מצא בתוך הבית ואינו משכירו לאחרים הוא של בעה"ב). טור ושו"ע סי' רס ס"ג.
- קלב. תוס' כו , א ד"ה וניזיל. ש"ך שם ס"ק יא.
- קלג. משנה כו, ב. טור ושו"ע שם ס"ה.
- קלד. ולכן אינו מתייאש (סמ"ע שם ס"ק טז).
- קלה. משנה שם. טור ושו"ע שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.