ח
ח ואפילועג המוצא דבר שהוא ספק אם הבעלים יודעים מנפילתועד חייב להכריז אם יש בו סימן אפילו מצאו במקום רוב נכריםעה. ואם אין בו סימן יניח עד שיבא אליהו או עד שיתברר בעדים של מי הוא ויחזירנו לועו אף על פי שכבר נתייאש ממנו הואיל והוא ספק שמא בא לידו באיסור ושוב אין יאוש מועיל בועז וספק של תורה להחמירעח.
ומכל מקום המוצא מעות מפוזרותעט בלא כיספ הרי הן שלו אפילו מצאן במקום רוב ישראלפא לפי שאדם רגיל למשמש במעותיו בכל שעהפב ומסתמא כבר נודע לו שנפלו ממנו ונתייאש מהםפג הואיל ואין בהם סימן שאין סימן במטבעפד לפי שהרבה טבועים במטבע אחתפה. ואפילו אם שמו כתוב עליהפו חוששין שמא כתב שמו על כמה מטבעות וזו שנמצאה אינה זו שנאבדה לו אלא אחרת היא שכתב עליה גם כן שמופז והוציאה בהוצאה ונפלה מזה שנתנה לופח שכל מטבע ניתן להוצאהפט.
אבל מטבע שנסדקצ אף על פי שיוצא בהוצאה הרי זה סימן שאין לחוש כלל שמא נסדקה לו מטבע אחרת לפיכך חייב הוא להכריז. וכן אם מצא מעות בכיס חייב להכריזצא שהכיס הוא דבר שיש בו סימןצב. ואפילו מצא המעות מפוזרות לפני הכיס אם מראים הדברים שמהכיס נפלו חייב להכריזצג ויחזיר למי שיתן סימן בכיסצד. וכן אם מצא צבור מעותצה שניכר הדבר שהונחו שםצו דרך הינוח לפי שעה ונשכחוצז הרי יש סימן במניינם או במקומםצח. מה שאין כן כשהם מפוזרים שניכר הדבר שנפלו דרך נפילהצט אין סימן במקומםק שהאובד אינו יודע לכוין באיזה מקום ממש נפלו ממנוקא וגם על סימן מניינםקב אין דעתו סומכת מלהתייאש מהם כי שמא נחסר מניינם שנפלו אחת הנה ואחת הנהקג:
הערות
- עג. קאי בהמשך לסעיפים ב-ג (כשהגביה קודם שנתייאשו הבעלים).
- עד. גמרא כא , ב (שהתירו רק כשיש הוכחה שידע בהו, וכדלקמן בסמוך). מ"מ הל' גזלה ואבדה פי"ד ה"ה. טור סי' רסב ס"ט (אבל סתמא לא).
- עה. כדלעיל ס"ג (כשיודע שנפל מישראל). וראה חקרי הלכות א מב, א.
- עו. כדלעיל ס"ב, לדעה הב'.
- עז. כדלעיל ס"ג, וש"נ.
- עח. ראה חקרי הלכות ד יא, ב.
- עט. משנה שם כא, א. טור ושו"ע סי' רסב ס"ו וסי"א.
- פ. כדלקמן בהמשך הסעיף, וש"נ.
- פא. גמרא כד, א.
- פב. רבי יצחק כא, ב. טור וסמ"ע שם ס"ק יג.
- פג. רש"י שם ד"ה עשוי למשמש.
- פד. ברייתא כ[ה] , ב.
- פה. רמב"ן שם ד"ה הא דתניא. נמוקי יוסף (יד, רע"א). סמ"ע שם ס"ק כח.
- פו. ברייתא שם. טור ושו"ע שם סי"ג.
- פז. רמב"ן שם. נמוקי יוסף שם. סמ"ע שם.
- פח. ברייתא שם. טור ושו"ע שם.
- פט. רמב"ם הל' גזלה ואבדה פי"ד ה"י (שחזקתו להוצאה). טור ושו"ע שם.
- צ. רמב"ן שם. נמוקי יוסף שם. רמ"א שם.
- צא. משנה כד , ב. רמב"ם שם פט"ז ה"ג.
- צב. רש"י שם ד"ה כיס.
- צג. גמרא כה , א. טור ושו"ע שם ס"כ.
- צד. רש"י שם ד"ה מקצתן וד"ה חייב להכריז.
- צה. משנה כד, סע"ב. שו"ע שם סי"א.
- צו. רש"י שם כה, א ד"ה תני צבור (דכיון דצבורין הינוח הוה). וכדאמר רב זביד משמיה דרבא כג, סע"א (בכריכות שאין בהם סימן). סמ"ע שם ס"ק כד.
- צז. רש"י שם ד"ה והוא שעשוין כמגדלין. ריטב"א כד, סע"ב. ואם הוא מקום המשתמר, ראה לקמן סי"ב.
- צח. ריטב"א שם. לבוש שם סי"א. סמ"ע שם. וכרבא כב, ב דמקום הוי סימן. וכמסקנא דגמרא כג, רע"ב דמנין הוי סימן. טור ושו"ע שם ס"ג. וכדלקמן סכ"א שהם סימנים מובהקים.
- צט. רב זביד משמיה דרבא שם (שבדרך נפילה אין סימן). טור ושו"ע שם ס"ג וס"ט. סמ"ע שם ס"ק יט (שמפוזרים הוא דרך נפילה). ט"ז שם סי"ב.
- ק. רש"י כג, סע"א ד"ה ברשות היחיד (לענין מקום). תוס' כא , א ד"ה כריכות (לענין מקום). כד, א ד"ה אבל (לענין מנין). טור וסמ"ע שם ס"ק יג. וכ"ה לקמן ס"ט.
- קא. רש"י שם. טור וסמ"ע שם.
- קב. תוס' שם כד, א ד"ה אבל. רא"ש פ"ב סי' ח. וראה גם שו"ת רבנו סי' כח ד"ה וזו היא.
- קג. שיטה מקובצת כא, א ד"ה מצא פירות, בשם הריצב"ש, וד"ה אמר הכותב. ריטב"א שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.