ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךחושן משפטהלכות עדות ושטרות ושליש[ו]תדיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת ובו נ"ג סעיפים:מה
מה
מה אבל קודם שהגיע הזמן אם בא המלוה לחזור בו וליטול שטרו מיד השליש לא יחזירנו לו אפילו השלישו המלוה מעצמו שלא מדעת הלוהשלו (שכיון שהרחבה זו שהרחיב המלוה את הזמן פירעון לא היה בה תנאי כלל ואין בה דין אסמכתא זכה בו הלוה בלא שום קנין שהרי הוא מוחזק במעותיושלז. אבל נתינת השלישות למי שזכה בה על פי התנאי שהתנה המשליש יש בה דין אסמכתא לפעמים ויכול לחזור בו אלא אם כן קנו מידו בבית דין חשובשלח ופעמים שאין בה דין אסמכתא ואינו יכול לחזור בו. ולכך צריך להיות השליש בקי בדיני אסמכתא היטבשלט):
הערות
- שלו. בעל התרומות שער נב ח"ג סי' ז, שכן השיב לו הרמב"ן סי' נח (שנקרא שליש, לענין נאמנות). ב"י סי' נה ס"ב. רמ"א סי' נו ס"ב (אין חילוק לענין שליש כו'). ש"ך סי' מא ס"ק כב. דיני שלישות שבש"ך סוס"י נו סי"ב.
- שלז. שהשליש מחזיקו עבור הלוה. וראה שו"ת רשב"א ח"ב סי' צט. הובא בב"י סוס"י נה (שנוטה לומר שאין השליש זוכה לשניהם עד שאין אחד מהם יכול לחזור).
- שלח. כדלעיל סי"ב.
- שלט. רשב"א בתשובה ח"א סי' תתקטז (שאין חוששים שמא השליש אינו בקי בדיני אסמכתא). ב"י סי' נה מחודש ה. רמ"א סי' נו ס"ו (ולכן כו' אין לחוש כו'). דיני שלישות שבש"ך סוס"י נו ס"כ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.