ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךחושן משפטהלכות הלואהדיני הלואה ובו מ' סעיפים:כג

כג

כג וכן אומן שמניח כלי למשכון ואומר שבעליו נתנו לו רשות למשכנו מותר להלוותו עליו ואין צריך לומר אם אומר שהוא שלורח.

אבל אם אומר שהוא של בעל הבית שנתנו לו לתקנו וממשכנו שלא מדעתורט אסור להלוותו עליו ואם ילוה יפסיד כי בעל הבית יוציאו ממנו. וכן אשה הממשכנת חפצי בעלה שלא מדעתורי או בעל הממשכן חפצי אשתו שלא מדעתהריא אותם חפצים שאינו רשאי למוכרם כמו שיתבאר בהלכות אישותריב:

הערות

  1. רח. תרומת הדשן סי' שט (שהמלוה אמר לבעל המשכון לא ידעתי שהיא שלך, ולכן יש בזה תקנת השוק, שהבעלים יתנו ללוקח הדמים שנתן). רמ"א סי' שנו ס"ז.
  2. רט. ראה אמרי יעקב ביאורים ד"ה ואומר.
  3. רי. רבנו ירוחם משרים נתיב כג ח"ו (נח, רע"ד). דרכי משה סי' שמח ס"ק ג. סמ"ע סי' שנו ס"ק כ. רמ"א אהע"ז סי' פו ס"ב.
  4. ריא. ראה קו"א ס"ק ד, שלדעת הטור היינו אפילו לא אמר לו בפירוש שהוא שלא מדעתה, מה שאין כן לדעת המרדכי רמז שסד, שהובא בשו"ע סי' עב ס"ג.
  5. ריב. הלכות אלו בשוע"ר לא הגיעו לידינו, וראה שו"ע ורמ"א אהע"ז סי' צ סי"ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.