ו
ו אך מכל מקום גם חסידים הראשונים לא היו רשאים להשהותקג כל כך בתפלה אלא מפני שלמדו כבר תחלה כל התורה שבכתב ושבעל פה כולה וקיימו ידיע(ו)ת התורה שמתוך שחסידים הם היתה תורתם משתמרתקד ומתקיימת בידם ולא משתכחת מהםקה.
רק שמצות תלמוד תורה היא והגית בו יומם ולילהקו וכנגד מצוה זו שקולה מצות הדביקות האמיתית ביראה ואהבה אמיתית ליפטר ממצוה זו כדין כל העוסק במצוה פטור מהמצוהקז אבל לא כנגד מצות ידיעת התורה וליפטר ממנה ח"וקח.
כי תכלית היראהקט היא לירא ולהתבושש מגדולתו למרות עיני כבודוקי ח"ו לעשות הרע בעיניו לעבור על אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינהקיא בין לא תעשה של תורה בין של דברי סופרים ח"ו ותכלית האהבהקיב היא העבודה לעבדו מאהבה ובשמחה לעשות נחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונוקיג בקיום מצות עשה של תורה או של דברי סופרים ואהבה בלי עבודה היא אהבה בתענוגים להתענג ולשמוח בה' והיא מעין עולם הבא וקבלת שכר קיום מצותקיד (אבל עבודה מאהבה היא כי מאשר צמאה נפשו לה' לדבקה בו היא רוה צמאונה במי התורה וקיום מצותיהקטו דאורייתא וקוב"ה כולא חדקטז וע"ז נאמרקיז הוי כל צמא לכו למים) ומאחר שידיעת כל התורה למי שאפשר לו היא מצות עשה של תורה כמ"ש למעלהקיח והשוכח דבר ממשנתו מפני שלא חזר על לימודו כראוי כשאפשר לו עובר בלאוקיט א"כ איך יעבור בלאו ועשה מחמת שעוסק ביראת ה' כל היום (וגם מי שאי אפשר לו ידיעת כל התורה הרי אמרוקכ לא עליך המלאכה לגמורקכא).
משא"כ מצות והגית בו יומם ולילה שהותרה מכללה במה שנאמרקכב ואספת דגנך וגו' אמרה תורה הנהג בהן מנהג דרך ארץקכג ויוכל לצאת ידי חובתו בקביעות עתים ביום ובלילהקכד ואפילו בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית בשעת הדחק כשאין לו פנאי מפני טרדת פרנסתוקכה שהיא חיי הגוף וכ"ש וק"ו כשעוסק בחיי נפשקכו לדבקה בה' חיים וע"ז אמרו חכמיםקכז שתלמוד תורה היא מדברים שאין להם שיעורקכח:
הערות
- קג. אוצ"ל: לשהות.
- קד. שם בברייתא ברכות לב, ב.
- קה. רש"י שם ד"ה תורתם. וראה לקמן בהמשך הסעיף (שאם היתה משתכחת היתה דוחה הדבקות בתפלה). קו"א פ"ג (ד"ה ומכל מקום, שאם היתה משתכחת, היה דוחה גם שאר המצות). מאמר חסידים הראשונים בסופו. מאמרי אדה"ז הקצרים שם.
- קו. יהושע א, ח. וכדלעיל פ"ג ה"ז (שהחיוב ללמוד תמיד ממש), וש"נ.
- קז. סוכה כה, א. סוטה מד, ב. רמב"ם הל' גזלה ואבדה פי"ג ה"י. רמ"א סי' רמ ס"ב. וראה גם לעיל או"ח סי' לח ס"ז. סי' ע ס"ד. סי' עא ס"ד. סי' רמח ס"א וקו"א סק"א. סי' תמד סי"ח (שמטעם זה איזה שירצה יעשה, תורה או מצוה). סי' תרלט ס"ט. סי' תרמ ס"ז וסי"ח. לעיל פ"ג קו"א ס"ק א (ד"ה ומכל מקום וד"ה אבל מ"ש, שגם מה שידיעת התורה דוחה שאר המצות הוא מטעם העוסק במצוה כו'). לקמן חו"מ הל' מציאה סכ"ד.
- קח. כדלעיל ה"ב-ג, ופ"ג סוף ה"א (שידיעת התורה שקולה כנגד כל המצות וקודמת להן, משא"כ מצות והגית). ונתבאר לעיל פ"ג קו"א סק"א (ד"ה אבל מ"ש וד"ה והנה חילוק, המקור והטעם לחילוק זה). וממשיך וכותב כאן טעם נוסף לחלק בינם: כי תכלית היראה כו' (שמטעם זה אין הדבקות דוחה אפילו שאר מצות), משא"כ והגית בו יומם ולילה שהותרה מכללה כו'. וראה העו"ב תתע ע' 48.
- קט. שנתבאר לעיל ה"ה, שמטעם זה היו שוהין בתפלה (מצות הדבקות ביראה ואהבה), דבקות זו נדחית מפני תלמוד תורה. וראה גם לעיל סי' א מהדו"ק ס"ט (כי ת"ת גדול מעיון תפלה). סי' צ סי"ז.
- קי. ע"פ ישעיה ב, ח. וראה ראשית חכמה ריש שער האהבה. תניא פ"ד (ח, א).
- קיא. ע"פ ויקרא ד, ב.
- קיב. ראה ראשית חכמה שם. תניא פ"ד שם. סוף פ"מ.
- קיג. ע"פ ספרי שלח פק"ז. רש"י עה"ת ויקרא א, ט ד"ה ניחוח.
- קיד. ראה גם תניא פ"ט (יד, א). פי"ד (כ, א). סוף פ"מ. אגה"ק סי' יח. ספר הערכים חב"ד כרך א ע' תקפז, תרד.
- קטו. תניא שם.
- קטז. ראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, ב. תניא פ"ד שם.
- קיז. ישעיה נה, א. וראה ב"ק יז, א. ע"ז ה, ב. תניא סוף פ"מ (כי לפי פשוטו אינו מובן דמי שהוא צמא ומתאוה ללמוד פשיטא שילמוד מעצמו ולמה לו לנביא לצעוק עליו הוי). שם סוף פ"י.
- קיח. פ"ב ה"א (מ"ע של ת"ת על כל אדם לעצמו), וש"נ.
- קיט. כדלעיל פ"ג ה"ד, וש"נ.
- קכ. אבות ספ"ג. וכדלעיל פ"ב ה"ה, ה"ח והי"א. פ"ג ה"ב. לקמן הט"ז. וראה מאמר חסידים הראשונים.
- קכא. לכאורה הכוונה שאינו רשאי לשהות כ"כ בתפלה. וראה מאמר חסידים הראשונים בסופו, שגם בזה התיר (וכאן הוכנס מספק במוסגר).
- קכב. דברים יא, יד.
- קכג. רבי ישמעאל ברכות לה, ב. ספרי עקב פמ"ב. וראה לעיל פ"ג בקו"א (סוד"ה ורבנן, שגם מצות ידיעת התורה הותרה מכללה במ"ש ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ).
- קכד. כדלעיל פ"ג ה"ד. משא"כ מצד מצות ידיעת התורה חייב לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי, כדלעיל שם ה"ב. ואפילו כשאינו מספיק לדי מחסורו צריך לחיות חיי צער ולעמול בתורה, כדלעיל שם ה"ג.
- קכה. כדלעיל שם ה"ד, וש"נ.
- קכו. ראה עד"ז תניא אגה"ת פ"ג צג, א (ולא גרעא מרפואת הגוף). אגה"ק סי' י קטו, סוע"ב (כנ"ל).
- קכז. משנה ריש פ"ק דפאה .
- קכח. היינו שאין לו שיעור אפילו למטה (לעיל פ"ג בקו"א ד"ה ולרבי ישמעאל, עפ"י הירושלמי פאה פ"א ה"א).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.