ד
ד אפילו תלמוד תורה של רבים נדחה מפני מצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחריםס כמו שאמרו על ר' יהודה בר אלעאיסא כשהיה מלמד לתלמידיוסב וראה את המת או את הכלה היה מפסיק מתלמודו ללות המתסג ולהכניס הכלה לחופה.
ויש אומריםסד שאם הוא בענין שאם יפסיק ויבטל לימודו לרבים עכשיו לא יוכלו להתאסף עוד ללמוד להם אחר שיקיימו המצוה אין לו להפסיק אפילו למצוה של תורהסה ולפיכך במקום שהרב דורש בשבת במנחהסו ואירע אונס שנתאחר מלדרוש לא יניח מלדרוש וכן לא יפסיק באמצע מפני קיום סעודה שלישיתסז והוא שדורש ומורה לעם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשוןסח ולהכניס בלבם יראת שמיםסט ולא כמו שנוהגים עכשיוע.
ויש חולקין על זהעא ואומרים שבכל עניןעב אין תלמוד תורה אפילו של רבים דוחה שום מצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים ואפילו היא מצוה קלה של דבריהםעג מאחר שתכלית חכמה הם מעשים טוביםעד והתלמוד הוא גדול מפני שמביא לידי מעשהעה וכן עיקרעו.
אלא אם כן הדורש הוא אדם גדולעז שמחזיר העם בתשובה בתוכחתו לעזוב דרך רשעעח ולשוב עדהועט לעבדו באמת שזה שקול כנגד מצות ידיעת התורה שנדחית מפניה אפילו מצות פריה ורביה כמ"ש למעלהפ וכל שכן מפני התשובהפא כי התשובה קודמת לידיעת התורהפב כי יראת חטאו צריכה להיות קודמת לחכמתופג ואם אין יראה אין חכמהפד אבל אם הדורש לא הגיע למדה זו צריך להפסיק כדי להתחיל סעודה שלישית קודם שקיעת החמהפה.
וכן צריכים הרבים להפסיק לימודם למצות תפלה אם השעה עוברת אע"פ שתפלה מדברי סופריםפו הואיל וכולם חייבים בה מאחר שאין תורתם אומנתם כרשב"י וחביריופז:
הערות
- ס. ב"י או"ח סי' ע ד"ה תנן בפ"ק. תוס' במגילה דף ג ע"ב ד"ה מת מצוה (הב').
- סא. כתובות יז , א. מגילה כט, רע"א.
- סב. ירושלמי חגיגה פ"ק ה"ז.
- סג. ראה לעיל ה"ג: שאין לו מלוים לפי כבודו.
- סד. רא"ש פ"ב דברכות סי' ג בסופו, ובית יוסף שם . וכן נפסק לעיל או"ח סי' פט ס"ז, וסי' קו ס"ד (לענין ק"ש ותפלה), סי' רצ ס"ד (לענין סעודה שלישית. וראה שם סי' רצב ס"ו). וכאן הוכיח בקו"א ס"ק ב, שהעיקר כדעה הב', וכן מסיק בפנים.
- סה. ראה הטעם לעיל סי' פט שם (שזכות הרבים דבר גדול הוא). סי' רצ שם (לפי שלימוד תורה ויראת שמים לרבים קודם לכל המצות שבתורה).
- סו. ראה לעיל או"ח סי' רצב ס"ו (קודם מנחה). תניא אגה"ק סי' כג קלז, א (בעלות המנחה).
- סז. מ"א או"ח סי' רץ . וראה לעיל סי' עדר ס"א (שחיוב שלש סעודות לומדים ברמז מהתורה). הערות וציונים 20.
- סח. ע"פ שמות יח, כ. ועד"ז לעיל סי' תכט סוס"ב. וראה לעיל סי' רצ שם (חקי האלקים). תניא שם (הלכות שבת).
- סט. ראה לעיל שם ס"ג (לדרוש בדברי אגדה להכניס יראת שמים בלבבם).
- ע. מ"א שם. וראה גם לעיל שם ס"ג. סי' תכט סוס"ב.
- עא. אליה רבא שם סק"ו, וכן פירש אף בדעת הרוקח סי' נה (שהובא במ"א שם). וראה קו"א סק"ב שכן גם דעת רבנו יונה ברכות (ג, א) ד"ה על תפלתי.
- עב. אף אם לא יוכלו להתאסף אח"כ.
- עג. כמ"ש ב רמב"ם הל' מגילה פ"א ה"א, עיין שם בלחם משנה ד"ה וכן.
- עד. ברכות יז, א. וכדלעיל לעיל ה"ג.
- עה. קידושין מ, ב. וראה לעיל ה"ב-ג.
- עו. ראה קו"א שם.
- עז. מ"א או"ח סי' פט סקט"ז.
- עח. ע"פ ישעיה נה, ז. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב שזוהי מצות תשובה. וכ"כ בתניא אגה"ת פ"א.
- עט. אוצ"ל: עד ה'.
- פ. פ"ג ה"א.
- פא. כל שכן שמצות פריה ורביה נדחית מפני התשובה, וכל שכן שאר המצות. וראה לקו"ש חכ"ו ע' 384 (בלימוד המביא אותו לתשובה).
- פב. ראה תניא אגה"ת פ"ג צב, ב (שהתעניות של תשובה אינן דוחות לימוד תורה).
- פג. אבות פ"ג מ"ט.
- פד. שם משנה יז. וראה תניא פמ"ג.
- פה. ראה לעיל או"ח סי' רצט ס"ב, וש"נ.
- פו. כדלעיל או"ח סי' קו ס"ב, וש"נ. וראה גם לעיל ה"ג.
- פז. שיתבאר לקמן ה"ה, כיון שמבלעדי כן אנו מבטלין הרבה (לעיל שם ס"ד). וראה לקו"ש חי"ז ע' 305 הערה 22.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.