[ה]

[ה] לה וסת. אפילו אינה קבועה ביום ידוע אלא שיש לה זמן קבוע שרגילה להמתין מסוף ראיה עד תחלת ראיה לכל הפחות כך וכך ימים ובתוך ימים אלו אינה רואה לעולם ואחר כך אין לה וסת קבוע^מז יש להתירה בתוך ימים אלו ולא אחר כך כי שמא יארע לה וסתה פעם אחת אחר הטלת מי רגליה מיד מאחר שאינו קבוע לה ויהיה דם נדה מעורב בדם המכה ונמצאת מטהר נדה גמורה. ואף דאשה שמרגשת שהדם יוצא ממכתה טהורה אף בשעת וסתה ולא חיישינן שמא דם נדה מעורב בו כדלעיל סי' קפ"ז^מח מכל מקום בזו שאין לה מכה מבוררת אלא ידים מוכיחות שודאי דם מכה הוא יש להחמיר. כן כתב מהרי"ל בתשובה^מט ונמשך אחריו רמ"א. אבל הש"ך^נ הקשה דאם בדיקה זו דלקמן חשובה בדיקה אפילו אין לה וסת נמי דכיון שלא נמצא כלום על המקור למאי ניחוש לה וכן מהרי"ו^נא חשיב לה בדיקה מעלייתא (ויש לומר דכוונת מהרי"ל ורמ"א שלא להתיר בלא בדיקה אחר שבדקה ג' פעמים ומצאה המוך נקי אלא באשה שיש לה וסת). ולפי מה שכתבתי לעיל^נב בדעת רמ"א במרדכי לא קשה מידי עיין שם: