ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךיורה דעההלכות נדהסימן קצ[קי]

[קי]

[קי] תיכף. ומיהו אף שקנחה עצמה תיכף ומיד לא מהני אלא כשקנחה בעודה שוכבת במטה או כשעומדת ממנה אבל אם לאחר שעמדה ממנה נמצא הדם במטה וקנחה עצמה תיכף ומיד למציאת הדם לא מחזיקינן בה הדם שבמטה כשמצאה טמאה מאחר שלא נמצאה טמאה בעודה במטה או תיכף ומיד לעמידתה ממנה. וכן אם מצאה טהורה אין בדיקה זו מועלת לטהר עצמה מטעם זהתעו. ולכך לא נשנית בדיקה זו אלא בג' נשים שישנות במטה כאחת ולא בג' נשים שלבשו חלוק אחד או שישבו על ספסל אחד זו אחר זו דלעיל סעיף מ"ט דהתם אין הבדיקה מועלת לטהורה לטהר עצמה ולטמאה לטהר את האחרות אלא בשלישית שקנחה עצמה קודם שפשטה החלוק או תיכף ומיד להפשיטה וכן בספסל אבל הראשונות אף שקנחו תיכף ומיד למציאת הדם אין בדיקה זו מועלת כלום מאחר שכבר פשטו החלוק ועמדו מעל הספסל קודם בדיקתן (ראב"דתעז רמב"ןתעח. וכן משמע מסתימת השלחן ערוךתעט וחזר בו ממה שכתב בב"י):

הערות

  1. תעו. ראב"ד שער הכתמים סי' ב. רמב"ן הל' נדה פ"ד הלכה לט. הגהות מיימוניות פ"ט אות ס.
  2. תעז. שם.
  3. תעח. פ"ד הלכה מא.
  4. תעט. ששינה מלשון הטור שכתב וכל זה כו' (ופירש הב"י ד"ה כתב הרשב"א, דקאי אף אחלוק), וכתב: והא דתלינן כו' (דקאי רק אמטה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.