ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךיורה דעההלכות נדהסימן קצ[פא]
[פא]
[פא] בהן. אבל בנכרית שלא הגיע זמנה לראות אינה תולה בה לומר שבא הכתם מגופהשעז. אבל מכל מקום יש לתלות שעברה בשוק של טבחים או בצד המתעסקים בכתמיםשעח שהנכרית אינה נאמנת לומר לא עברתי ואפילו ישראלית קטנה אינה נאמנתשעט להחמירשפ אלא בדאיכא רגלים לדבר כדלעילשפא. אלא דהכא מיירי כשידוע שלא עברה. אבל ברישא שלבשה חלוקה הבדוק לה ואחר כך השאילתו לה אין תולין אלא אם כן ידוע שעברה כדלעיל סעיף י"חשפב:
הערות
- שעז. גמרא נט, רע"א.
- שעח. כדלעיל סל"ט וס"ק עו בעד שאינו בדוק, שאפילו לקחתו מאשה טהורה דתלינן (לענין כתמים) שהעבירתו בשוק של טבחים, אף שאינו מצוי (ומכ"ש שתולין כן בנכרית ובקטנה). אלא שישראלית גדולה נאמנת לומר לא עברתי (ושתיהן טמאות), משא"כ נכרית וקטנה.
- שעט. לענין נאמנות הקטן ראה לעיל סי' א ס"ק מב. או"ח סי' תלב ס"י, וש"נ.
- שפ. לטמאות את בעלת החלוק. וגם הקטנה טהורה, כדלעיל ס"ב וס"ק ד, שלא גזרו בה טומאת כתמים ואמרינן עברה בשוק של טבחים ולאו אדעתה.
- שפא. סוף ס"ק עא (שרק בבדיקה בעד שאינו בדוק טמאה משום כתם, דכיון שקנחה עצמה בו רגלים לדבר, משא"כ בכתם).
- שפב. ובסכ"ב (שבספק עברה אינה תולה). ונתבאר טעם החילוק לעיל סי' קפז קו"א ס"ק ה (ד"ה ומ"ש החכם צבי), שכאן נולד הספק קודם שלבשה וכאן נולד הספק אחר שלבשה. וראה פס"ד צ"צ סי' קצ סמ"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.