[עג]
[עג] ביריכה. מבחוץ מקום שאין דם המקור יכול ליפול שםשמג ונמצא דם גם על ירכה במקום שהוטח העד דאיכא למימר מעלמא אתא הדם על ירכה ומירכה הוטח על העד. אלא דגבי עד הבדוק לא אמרינן הכי כדלעילשדמ אבל הכא כיון דאינו בדוק ואיכא למימר נמי מקמי הכי הוה הדם על העד הוו להו תרי ספיקי לקולא כן כתב רש"ישמה.
ודעת הש"ךשמו שלא כתב כן רש"י אלא לרבי דמטמא משום נדה דבתרי ספיקי לא מטמא אלא משום כתם אבל לטהר לגמרי אי אפשר שהרי אין כאן ספק ספיקא גמור שהכל ספק אחד הוא אם הדם הוא מגופה אם לאו. דעת השלחן ערוך כיון דלרבי נחתינן דרגא בטחתו ביריכה דאינה טמאה נדה אם כן לר' חייא דקיימא לן כוותיהשמז אינה טמאה אפילו משום כתם. ומה שכתב הש"ך שהכל ספק אחד זה אינו כיון שיש ב' צדדים להקל כדלעיל סי' קפ"זשמח וסי' ק"ישמט (מנחת יעקבשנ).
ומיהו דוקא בנמצא דם גם על ירכה דאיכא למימר מעלמא אתא הדם על ירכה ומירכה הוטח על העד אבל אם לא נמצא דם על ירכהשנא וכן אם הניחתו תחת הכר או הכסת אחר שבדקה עצמה בו ולא נמצא כגריס ועוד על הכר והכסת דינו כהניחתו בקופסא (ראב"דשנב) וכן אם הניחתו בכל מקום שאין דם שכיח כמ"ש רמ"א בהג"ה:
הערות
- שמג. תוס' יד, א ד"ה וטחתו וכדלעיל ס"ק סז.
- שדמ. ס"ק סח.
- שמה. שם ד"ה ולמחר (הב').
- שמו. ס"ק מה.
- שמז. כדלעיל סל"ו וס"ק ע.
- שמח. ס"ק כד.
- שמט. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה תורת השלמים שם בדיני ס"ס סוף ס"ק כ.
- שנ. תורת השלמים ס"ק לז.
- שנא. ראה גם לעיל סוף ס"ק סט (בעד הבדוק).
- שנב. ראה בעלי הנפש שער הכתמים פ"ג (שטימא בעד שאינו בדוק שהניחתו תחת הכר והכסת, אם יש בה כגריס ועוד). בדי השלחן ציונים ס"ק תקלג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.