ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךיורה דעההלכות נדהסימן קצ[סה]

[סה]

[סה] הכר. דחזקה אם היה דם קינוח משוך היה (רשב"ארנד) ולפי זה אף שהרגישה אמרינן הרגשת עד הוא כדאיתא בגמרארנה. אבל הב"ירנו כתב הטעם דכיון שלא הרגישה רגלים לדבר שלא בא מגופה ולפיכך תולין במה שאפשר לתלות הלכך פחות מכגריס ועוד תלינן בדם מאכולת כל שנתנתו תחת הכר או טחתו ביריכה דלקמן סעיף ל"[ה]. אבל כשהוא כגריס ועוד דנפק ליה מחשש דם מאכולת כיון שקנחה בו אמרינן ודאי מגופה שקנחה בו הוי וטמאה טומאת נדה שהיא מדאורייתארנז ולא טומאת כתמים שהיא מדרבנן וטומאת ספק בלבד דאימא מעלמא אתא כדלעילרנח:

הערות

  1. רנד. תורת הבית הקצר שער ד (יח, א). לבוש סל"ד. וכ"ה ברש"י נז, ב ד"ה עגול.
  2. רנה. נז, ב. וכן פירש בדבריו לעיל סי' קפז קו"א ס"ק י (ד"ה ומ"ש בתורת הבית וד"ה והרשב"א). אלא שעוד כתב שם לפרש דבריו באופן אחר. וראה שו"ת צ"צ יו"ד סי' צח אות ב. שו"ת צ"צ יו"ד סי' קמ אות ב.
  3. רנו. ד"ה ומכל מקום נראה. ונתבאר לעיל בקו"א שם (ד"ה ומ"ש בתורת הבית). וכ"ה לקמן ס"ק סו, ולעיל סי' קפג סוף ס"ק ג, וסי' קפז ס"ק לג (שהב"י והרמ"א ס"ל כדעת הרמב"ם שחזקת הדם שבא בהרגשה וכשלא הרגישה ואיכא למיתלי שלא בא הדם מגופה תלינן, ולא אמרינן דהרגישה וכסבורה הרגשת עד הוא אלא היכא דליכא למיתלי במידי אחרינא). וראה שו"ת צ"צ יו"ד סי' קנא אות א. פס"ד צ"צ סי' קפג אות ז. שארית יהודה הוספות סי' ז.
  4. רנז. כדלקמן ס"ק סח (בטחתו בירכה, לדעה הא'), וש"נ.
  5. רנח. ס"ק א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.