ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךיורה דעההלכות נדהסימן קצ[כב]
[כב]
[כב] בו כתם. אף על פי שבודאי בא מגופה שהרי בדקה מקום זה קודם שישבה עליו כיון שלא הרגישה טהורהקלו.
ודבר שאינו מקבל טומאת מת ושרץ וכיוצא בהם רק שמקבל טומאת נגעים כגון חוטי שתי או ערב של צמר או פשתן הכרוכים בכרך או פרושים ומסוכים במסכת האורגיםקלז בענין שיש בהם רוחב כגריס על כל פנים שהוא שיעור הנגעקלח מקבל טומאת כתמים להתוס'קלט ורא"שקמ. אבל הרז"הקמא ורשב"אקמב והר"ןקמג חולקים בזה.
אבל בכתם הנמצא בבנין שישבה עליו ומצאה דם לכולי עלמא אין להחמיר אף אם הוא בית שיש בו אבנים ועצים ועפר בענין שראוי לקבל טומאת נגעים הרי אין טומאה זו נוהגת בחוץ לארץקמד מן התורהקמה שנאמרקמו בבית ארץ אחוזתכם. ולכן סתם רמ"א להקל בנמצא על בנין בית הכסא. עיין כרתי ופלתיקמז:
הערות
- קלו. גמרא נח, רע"א לשמואל (נז, ב). וראה שו"ת צ"צ שם.
- קלז. גמרא נח, א (במשתיתא). וראה נגעים פי"א מ"ח (שמקבל טומאה). רמב"ם הל' טומאת צרעת פי"ג ה"ח.
- קלח. כדלעיל ס"ק יא (לענין בהרת שבעור הבשר. ובפחות מזה לא גזרו על הכתם).
- קלט. נח, א ד"ה כרבי.
- קמ. פ"ט סי' ב (פב, ב).
- קמא. בהשגות על בעלי הנפש שער הכתמים סי' ג אות ב.
- קמב. תורת הבית הארוך שער ד (כג, ג).
- קמג. חידושים ס, ב ד"ה דרש.
- קמד. נגעים פי"ב מ"ד. רמב"ם הל' טומאת צרעת פי"ד הי"א.
- קמה. ראה טהרה כהלכה פ"ד הערה 18 (הדיוק בזה).
- קמו. ויקרא יד, לד. רמב"ם שם.
- קמז. ס"ק ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.