[צא]

[צא] תקבע לראשי חדשים. לבדו בלא פיהוק. ואפילו לא פיהקה בתוך ימי החדש או שפיהקה וראתה חוששת לר"ח מתחלת העונה אף בלא פיהוק כי שמא ר"ח הוא הגורם ולא הפיהוק. וכן חוששת לעונה בינונית שמא תראה בלא פיהוק.

ואם הגיע ר"ח ולא פיהקה ולא ראתה אינה חוששת עוד לר"ח בלא פיהוקשי אבל חוששת עדיין לפיהוק אם לא אירע עדיין שפיהקה ולא ראתה (ב"ישיא).

אבל אם אירע לה שפיהקה ולא ראתה שוב אינה חוששת לא לפיהוק ולא לר"ח (ולא אפילו לפיהוק של ר"ח משום דלא קבעה אלא בג' פעמים רצופים שפיהקה וראתה בג' ר"ח זה אחר אחר זה וכאן הפסיקה בר"ח אחד שלא פיהקה ולא ראתה ונעקר בזה מה שפיהקה וראתה בראש חודש העברשיב אף לפי דעת הפרישה דלעילשיג משום דשאני פיהוק וכיוצא בו שהוא וסת הגוף ממיחושיו הבאים לו מזמן לזמןשיד לכן כשהגיע הזמן ולא בא המיחוש הרי זה עקירה לזמן הזה מה שאין כן בקפיצות אם לא קפצה אין זו עקירה לקפיצה[)]:

[*] היום. וראתה:

[*] לסוף ל'. וראתה:

הערות

  1. שי. מטעם האמור לקמן במוסגר (שלכן אין חוששים בר"ח שתפהק ותראה).
  2. שיא. סוד"ה פיהקה בר"ח. וראה לקמן ס"ק צח.
  3. שיב. שבזה נעקר חשש ר"ח גרידא (כמובא לעיל מהב"י), וגם נעקר חשש המורכב (מטעם האמור כאן, וכדלקמן ס"ק צח). וכיון דמיירי שגם פיהקה ולא ראתה, נעקר גם חשש הפיהוק גרידא, ולכן אינה חוששת לפיהוק של ר"ח. וראה סוגה בשושנים סי' ז ס"ק כב. בדי השלחן ביאורים סי"ט ד"ה ואם בא וסת. קנה בשם בירורי השיטות סי' י.
  4. שיג. ס"ק עה.
  5. שיד. ראה רמב"ם פ"ח ה"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.