[פח]

[פח] ואסורה לשמש עד שתבדוק. פירוש דלכתחלה צריכה בדיקה בשעת הוסת (ב"חרצז) או אחריו באותה עונה (פרישה סי' קפ"דחצר) כדי להתירה אחר העונה כדין שאר וסת שאינו קבוערצט אלא דבדיעבד אם לא בדקה באותה עונה מותרת אחר העונה בלא בדיקה כדלעיל סי' קפ"דש. אבל להתירה באותה עונה אין בדיקה מועלת כי שמא תראה בשעת תשמיש אחר הבדיקה (ב"חשא פרישהשב).

והלחם חמודותשג והט"זדש פירשו דאף אחר העונה אינה מותרת אלא על ידי בדיקה ולא דמי לשאר וסת שאינו קבוע כיון שדרך הטבע הוא באשה לפהק בשעת ראייתה או סמוך לה הוה ריעותא לפנינו שהיא טמאה.

ובנקודות הכסףשה פירש דמיירי להתירה אחר הפיהוק מיד וכגון שבפעם אחת לא המשיכה ראייתה אחר הפיהוק כלל דבכהאי גוונא אינה חוששת כלל אחר הפיהוק אפילו רגע כדלקמן סעיף כ"ד אלא דאינה מותרת אחר הפיהוק בסמוך אלא על ידי בדיקה ולא דמי לשאר וסת שאינו קבוע דמותרת בלא בדיקה אחר העונה דהתם כיון שהוסת תלוי בזמן אם כן מיד אחר הזמן דהיינו אחר אותה עונה אפילו בסמוך לה כל שלא הרגישה בדם מותרת דכבר עבר זמנו דהזמן נודע אבל אם עבר זמן מופלג אחר הפיהוק ולא הרגישה בדם מותרת בלא בדיקה אפילו באותה עונה כדין שאר וסת שאינו קבוע אחר העונה (וכן הוא בהדיא בהראב"ד דף י"אשו דלא כלחם חמודות וט"ז) ע"ש:

הערות

  1. רצז. ד"ה פיהקה בר"ח.
  2. חצר. אות יח.
  3. רצט. כדלעיל ס"ק ד.
  4. ש. סעיף ט וס"ק כח, וש"נ.
  5. שא. שם.
  6. שב. שם.
  7. שג. דברי חמודות פ"א סי' אות יא (פה, ב).
  8. דש. ס"ק לח.
  9. שה. לט"ז שם.
  10. שו. ראה שער תיקון הוסתות סוס"י ג (וצריכה בדיקה לטהר את היום ולהתירה לבעלה אחר העונה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.