ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךיורה דעההלכות נדהסימן קפח[כב]

[כב]

[כב] טמאה. דדם הנדה אין לו שיעור אפילו כחרדלקמה ועיין מ"ש לעילקמו. ואף על פי שאשה זו יש לה מכה המוציאה דם שממנה באו הקליפות האדומות שהן גלדי המכהקמז לא תלינן הלחלוח דם במכהקמח לפי שאין גלדי המכה נופלים ממנה מאליהן אלא לאחר שנתייבשו לגמרי ואין בהם לחלוחיות המחברן למכה (שב יעקבקמט באר יעקבקנ) (ועוד שכל מכה שעלה עליה קרום אף על פי שהיא יכולה להגלע ולהוציא דם אין תולין בה אלא כתם ולא דם ואפילו בכתם לא הקילו אלא בידוע שהיא יכולה להגלע ולהוציא דם ולא בספקקנא כדלעיל סי' קפ"זקנב הואיל ועלה עליה קרום ולא היתה מוציאה דם ואף זו שעלה עליה גלד ולא היתה מוציאה דם ואחר כך נפל ממנה וספק עכשיו אם מוציאה דם אין תולין בה אפילו כתם משום דבכהאי גוונא לא אמרינן סתם מכה מוציאה דםקנג כיון שעלה עליה גלד ולא היתה מוציאה דם וכי לעולם תהיה מוציאה דם וכי אין המכה עשויה להתרפאות לעולם):

הערות

  1. קמה. משנה מ, א. וכדלעיל בהקדמה להל' נדה (ד"ה ראתה), וש"נ.
  2. קמו. ס"ק ט (לענין טיפת דם שע"ג החתיכה).
  3. קמז. כדלעיל ס"ק כ וש"נ.
  4. קמח. כמו שתולין בכל מכה המוציאה דם, לעיל סי' קפז ס"ה, וכקושיית הרא"ש בשו"ת כלל ב סי' יח, על הגמרא (ונשאר בקושיה), וקושיית מה"ר יוסף איטינגן, בתשובתו הב' שבבאר יעקב לסי' קפח (פ, ג), על דין זה שבשו"ע. וראה שו"ת צ"צ סי' קנ.
  5. קמט. סי' מ, בסוף תשובתו (סד, א).
  6. קנ. בסוף תשובתו הב' השייכת לסי' קפח (פא, ד).
  7. קנא. משנה נח, ב. וכדלקמן סי' קצ סי"ח וס"ק מג.
  8. קנב. ס"ק כג (ד"ה ולא עוד). וראה קנה בשם ביאורי שו"ע ס"ק יט.
  9. קנג. כדאמרינן במכה שאינה יודעת אם מוציאה דם לענין כתמים (לעיל סי' קפז סוף ס"ה, וס"ק כט).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.