ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךיורה דעההלכות נדהסימן קפג[ד]

[ד]

[ד] [ד] לחוץ. אלא נעקר מן הרחם ולא שתת (רמב"ם^קנו) הואיל ויצא מבין השיניים^קנז שהן תלתולי בשר הרחם^קנח הרי זו טמאה ואף על פי שהדם עדיין בבשרה שנאמר^קנט דם יהיה זובה בבשרה. והא דבעינן שתרגיש בבשרה כדלעיל^קס נפקא לן מדלא כתיב בבשר מאי בבשרה שמע מינה תרתי (גמרא^קסא). ועד היכן הוא בין השיניים עד מקום דישה^קסב דהויא מקום שמגיע האבר בשעת גמר ביאה^קסג שהוא הכנסת כל האבר שממקום דישה ולפנים הוא בין השיניים שהוא כלפנים^קסד. ובזמן הזה שאין בקיאות בדבר כל שהאשה מוצאת דם בעד שלה טמאה אפילו הכניסתו בעומק הרבה לפנים ממקום דישה (רמב"ן^קסה). אבל בכל מקום דישה טמאה מדינא טומאת ספק אם הוא מן הלול ולחוץ וטומאת ודאי אם הוא מן הלול ולפנים דהאבר מגיע לפנים מן הלול כדלעיל^קסו (כ"ד הרמב"ם דלא כתוספות דף מ"ב ע"ב^קסז):

הערות

קנו. פ"ה ה"ב.
קנז. ברייתא מא, ב. רמב"ם שם.
קנח. רש"י שם ד"ה כמין.
קנט. ויקרא טו, יט.
קס. ריש ס"ק ג.
קסא. נז, ב.
קסב. ברייתא מא, ב.
קסג. רמב"ם שם.
קסד. ברייתא שם. רמב"ם שם.
קסה. פ"ג ה"ב. וראה קו"א סוף ס"ק ג (לדעת הרמב"ם), כמה נפק"מ מזה (אף שלכאורה נטמאה ביציאת הדם לחוץ).
קסו. ס"ק א, בדעת הרמב"ם.
קסז. ד"ה שהוציא. ונתבאר בקו"א ריש ס"ק ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.