עב

הערות

1. תשו. פרישה סי' קסט ס"ק מט. ב"ח סכ"ח ד"ה ומ"ש ואפילו. ט"ז ס"ק ל. ש"ך ס"ק סז.
2. תשז. היינו כשלא אמר אם לא אפרעך לזמן פלוני יהיה המשכון שלך מעכשיו, וכאן בא לאסור אף לדעה הא' דלעיל סע"א. וראה פלפול התלמידים ז ע' כט.
3. תשח. תוס' עא, ב ד"ה כגון (שדוקא ר"ת התיר, משא"כ ר"ח ורש"י דלקמן). רא"ש סי' נה (לדעת רש"י). מהר"ם מרוטנבורג, בתשובות מיימוניות השייכות לס' משפטים סי' לג, בשם ריב"א (שהלוה אסור). שו"ת הרשב"א ח"ז סי' שכא. שו"ע ס"ז (בלא משכון) וס"ט (במשכון, שאם יודע המלוה שהוא של ישראל אסור). ש"ך ס"ק כא (שאף שמסתמא הלוה הקנה המשכון לנכרי, יש לחוש שלא הקנה). נימוקי יוסף (מב, סע"א) בשם הרמב"ן (שלא מסתבר לומר שהקנה את המשכון לנכרי).
4. תשט. גמרא עא, ב. רש"י שם ד"ה ואם העמידו, וד"ה בשלמא סיפא, וד"ה אדעתא, ור"ח שבתוס' שם ד"ה כגון (שכ"ה אף למסקנא).
5. תשי. טור (לדעת הר"י שמסתמא הקנה המשכון לנכרי, מ"מ מכוער הדבר) ושו"ע שם (מכוער הדבר). ולדעת הרמב"ן דלעיל (שלא מסתבר לומר שהקנה את המשכון לנכרי) אסור לגמרי. וראה פלפול התלמידים שם.