ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךיורה דעההלכות רבית והלכות עיסקאהלכות רבית והלכות עיסקאעא
עא
עא במה דברים אמורים כשהנכרי הקנה החוב להישראל אבל אם לא הקנהו לו אלא שמסר לו משכון של ישראל הראשון שהלוהו עליו ולא מכר הנכרי לישראל הב' הזכות והשעבוד שיש לו במשכון אלא משכנו אצלו סתם ברבית העולה לו מישראל הראשון מהיום והלאה שיטלנה לו הישראל הב' מותרתשא. ויש אוסריםתשב להלות לנכרי ברבית על משכון של ישראל שמשכנו אצל הנכרי ואפילו משכנו אצל הנכרי בלא רביתתשג ואפילו הנכרי בעצמו פודה המשכוןתשד אלא אם כן אמר הישראל הראשון להנכרי כשמשכנו אצלו אם לא אפרעך לזמן פרעון יהיה המשכון קנוי לך (מעכשיו) והגיע הזמן ולא פרעו ונקנה המשכון להנכריתשה ובעל נפש יחוש לדבריהם:
הערות
- תשא. רא"ש פסחים פ"ב סי' י. שו"ת הרשב"א ח"ג סי' רכט. דעה הב' בטור, ודעה הא' בשו"ע ס"כ.
- תשב. העיטור הל' ביעור חמץ (קכו, א). ר"ן עא, ב ד"ה והרמב"ן. דעה הא' בטור, ודעה הב' בשו"ע שם.
- תשג. שהרי טעם האיסור הוא, דכיון שאין הנכרי קונה משכון א"כ רבית זה נתרבה על משכונו של ישראל.
- תשד. שדוקא לדעת המתירים, יש דעות ואופנים לחלק בזה (ראה שו"ע ס"י. ט"ז ס"ק יא. ש"ך ס"ק כה).
- תשה. שדוקא בזה נקנה המשכון לנכרי, כדלעיל או"ח סי' תמא ס"ב וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.