סט
סט ומכירה זו צריכה להיות באחד מדרכי ההקנאה שהמשכון שהוא מטלטלין נקנה בהםתרפה. ואם יש לו חוב על נכרי ברבית בלא משכון אפילו יש לו שטר חובתרפו אין דרך להקנותן לישראל שילווהו מעות ויקח לו הרבית העולה מן הנכרי מהיום והלאה לפי שחוב של נכרי אינו נקנה בשום קנין בעולםתרפז.
ומה תקנתו יאמר ישראל הב' המלוה להראשון אתה תמחול להנכרי ותפטרהו מכל וכלתרפח בעד מעות אלו שאני נותן לך ובמעות אלו אני קונה ממך כל מה שאני יכול להוציא מן הנכריתרפט שאף שחוב של נכרי אינו נקנה בקנין הרי נסתלק ממנו ישראל הא' בתורת מחילהתרצ ואין הב' נוטל רבית של הא'.
ובלבד שלא יהא שום אחריות החוב על הא' אפילו אינו ערב קבלן ולא ערב סתם שהוא כשלא ימצא מה לגבות מהנכרי ואפילו אחריות הקרן בלבד אסור מדברי סופרים משום קרוב לשכר ורחוק להפסדתרצא כמו שנתבאר למעלהתרצב במוכר חוב של ישראל. ואם מקבל עליו אחריות הרבית העולה מהנכרי הרי זו רבית גמורה של תורהתרצג אפילו הלוה לנכרי על המשכון וחזר ומשכנו לישראל בדרך מכירה שכל שהישראל מקבל עליו לפרוע הרבית מכיסו אם לא יפרענה הנכרי הרי רבית זו מתרבה על הישראל ואף שלבסוף פורעה הנכרי הרי כשנתרבה נתרבה על הישראל ואסור ישראל השני ליטלה מן הנכריתרצד:
הערות
- תרפה. מהרי"ק שורש קיט. לפירוש דרכי משה סי' קסט ס"ק טז. הובא ברמ"א סי"ח.
- תרפו. סמ"ק סי' רס (ע' רסג). טור ושו"ע סי' קסט סי"ח (אשראי). פרישה שם ס"ק מא (שטר חוב). ש"ך ס"ק סא. וראה רמ"א חו"מ סי' סו סל"ב (שבשט"ח מועלת מכירה). ש"ך שם ס"ק א וס"ק פה (שמכירת שט"ח דאורייתא). שו"ת מהרש"כ ח"ב סי' קמו (שמסתפק אם מועלת מכירה בשט"ח על נכרי). לקמן ס"ע (כשנכרי מוכר לישראל). העו"ב תתפב ע' 109.
- תרפז. תשובת ר"י, באור זרוע ב"מ סי' קפ, ובתשובות מיימוניות השייכות לס' משפטים סי' לא. תשובת מהר"ם מרוטנבורג, בתשובות מיימוניות שם סי' סח. ש"ך שם ס"ק סב.
- תרפח. תשובת ר"י שם. טור ושו"ע סי' קסט סי"ח.
- תרפט. סמ"ק שם. טור ושו"ע שם.
- תרצ. ב"י ד"ה ובחובות. ש"ך ס"ק סב.
- תרצא. תרומת הדשן סי' שא. הובא בב"י ד"ה וכתוב בתרומת הדשן.
- תרצב. סעיף נז.
- תרצג. שבקרוב לשכר ורחוק להפסד אין כאן מכר רק הלוואה, כדלעיל שם. וכשקוצץ רבית אסור מהתורה.
- תרצד. שו"ת הרא"ש כלל קח סוס"י כז. טור לפירוש הב"י, ושו"ע סי"ט. ש"ך ס"ק סד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.