סז
סז וכן נכרי הלוה מישראל ברבית על ידי סרסור ישראלתרסה דינו כישראל הלוה מנכרי על ידי סרסורתרסו וצריך לומר הסרסור להמלוה אינני משתעבד לך כלל לא מדין לוה ולא מדין ערב קבלןתרסז וכל אחריותך על הנכרי פלוני. ואפילו מניח אצלו משכון טובתרסח שנתן הנכרי אין להסרסור להכנס בערבות ולומר למלוה אני אפרעך קרן ורבית לזמן פלוני אם לא יפרע הנכריתרסט.
ואפילו אחריות המעות מאונסים בהולכה מבית המלוה לבית הלוה הנכרי ובהובאה מבית הנכרי לבית המלוה כשיגיע זמן פרעוןתרע וכן אחריות המשכוןתרעא בהולכה והובאה משעת הלואה ואילךתערב הכל צריך להיות על המלוה ולא על הסרסור כלל רק אחריות השומרים שומר שכר או שומר חנם אם המלוה אינו נותן לו שכר סרסרותותרעג שאם יהיו אחריות האונסין על הסרסור יצא מכלל סרסור ונכנס בכלל לוה מהמלוה ברבית וחוזר ומלוה לנכריעדרת. ואם חושש שלא יכפור הסרסור ויאמר נאנסו ממני המעות או המשכון יתנה עמו שלא יהיה נאמן אלא בעדיםתרעה.
וצריך שיאמר המלוה להסרסור בשעת הלואה היה אתה שלוחי להוליך מעותי להנכרי להלוותו ולהביא לו המשכון מביתו וכן בשעת פדייה תהיה שלוחו להביא לי מעותי מהנכרי ולהחזיר משכונותרעו כדי שיעשה הסרסור הכל בשליחותו של ישראל ולא בשליחות הנכרי שאינה מועלת כלוםתרעז כי אין אומרים שלוחו של אדם כמותו אלא בישראלתרעח שנעשה שליח לישראל השולחותרעט:
הערות
- תרסה. רא"ש סי' נו, ובשו"ת הרא"ש כלל קח סי' ה, בשם רבנו גרשום וראב"ן וראבי"ה (על משכון). טור ושו"ע סי' קסט סי"ג. ס' התרומות ח"ד ס"י ד"ה ויש לעיין ולברר, בשם הרמב"ן עא, ב, בשם תשובת רבנו גרשום (בלא משכון). ר"ן עא, ב ד"ה מהו. נמוקי יוסף (מב, א) ד"ה עובד כוכבים. ב"י ד"ה גוי שאומר. ש"ך ס"ק לד.
- תרסו. דלעיל סס"ו (אלא שיש חילוק בינם, כדלקמן).
- תרסז. ס' התרומות שם. ר"ן ונמוקי יוסף שם. וכדלעיל סס"ד.
- תרסח. שנתבאר לעיל סס"ו, שמן הסתם אחריות המעות היא על המשכון בלבד.
- תרסט. ש"ך סי' קע ס"ק ח. וראה ש"ך סי' קסט ס"ק מט. פלפול התלמידים ז ע' כז.
- תרע. רא"ש שם, ובשו"ת שם סי' יב וסי' לב. טור ושו"ע שם.
- תרעא. רא"ש שם, ובשו"ת שם סי' ה וסי' לב. טור ושו"ע שם.
- תערב. משא"כ הבאת המשכון לפני ההלוואה. רמ"א שם. ש"ך ס"ק לז.
- תרעג. שו"ת הרא"ש שם סי' ה, בשם הרמ"ה (לענין הבאת המעות). טור ושו"ע סט"ז.
- עדרת. שו"ת הרא"ש שם סי' לב.
- תרעה. רא"ש שם, ובשו"ת שם סי' ה וסי' יב. טור ושו"ע שם.
- תרעו. רא"ש שם סי' לא וסי' לב. טור ושו"ע שם.
- תרעז. רא"ש שם, ובשו"ת שם סי' ה בשם הראב"ן, וסי' לא. ש"ך ס"ק לה.
- תרעח. גמרא עא, ב. וכדלעיל או"ח סי' רמג ס"א, וש"נ.
- תרעט. מסקנת הגמרא שם. חו"מ סי' קפח ס"א. משא"כ לעיל סס"ו, שהישראל שולחו ללוות מהנכרי, אינו צריך לומר כן, כי מן הסתם הוא שלוחו של הלוה, והאחריות היא על המשלח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.