נד
נד במה דברים אמורים בשכירות אבל במכר אם המוכר מתנה עם הלוקח שיוכל לפדות ממכרו כשיהיו לו מעותתקנב או לאחר זמן פלוניתקנג או עד זמן פלוניתקנד אין זה מכר גמור אלא המעות הן בהלואהתקנה אצל הלוקחתקנו ואסור לו להשתמש במקחו או להשכירו כל זמן שלא פדאן המוכר מפני שהיא רבית גמורהתקנז.
והוא שהלוקח קיבל עליו תנאי זה בתורת חיוב גמור בענין שהמוכר יכול לתבוע לדין ולכופו להחזיר לו ממכרו אבל אם לא קיבל עליו הלוקח תנאי זה בתורת חיוב אף על פי שהבטיח לו להחזיר לו מדעתו ורצונו רק שלא יוכל לתבעו בדיןתקנח ולכופו אין זה תנאי גמור לבטל המקח ואין בזה משום רבית.
ויש אומריםתקנט שכל שניכרתקס מדעת המוכר שרצונו לחזור לממכרו ועל דעת כן מכר לו אף על פי שלא קיבל עליו הלוקח בתורת חיוב גמור להחזיר לותקסא ואפילו גם לא הבטיח הבטחה נאמנה רק אמר לו דברים שמשמען הוא שיחזיר לו ממכרו הרי סמכה דעתו של מוכר על דברים אלותקסב ועל דעת כן מכר לו מן הסתם כיון שניכר מדעתו שרצונו לחזור לממכרו לפיכך אין זה מכר גמור והמעות הן בהלואה אצל הלוקחתקסג ויש בזה משום רבית גמורה. ויש לחוש לדבריהם להחמיר בשל תורה ולא כרבים שנהגו להקל להלוות ברבית על משכנות כדרך מכירה שמוכרם לו הלוה וכשיגיע זמן פרעון חוזר המלוה ומוכרם לו ביותר ממה שהלוה לותקסד שזו היא רבית גמורה לסברא האחרונה:
הערות
- תקנב. ברייתא סה, ב (בית, שדה). טור ושו"ע סי' קעד ס"א. גדולי תרומה ח"ב ס"ח (אין שום צד לחלק בין מטלטלין לקרקע). וראה ברית יהודה פכ"ח הערה ח.
- תקנג. ב"ח חו"מ סי' רז ד"ה לשון הרמב"ם (שמ"ש הרמב"ם הל' מכירה פי"א ה"י, שכשהתנה שיחזיר בזמן פלוני המכר קיים, הוא דוקא כשהתנה אחר שקנה). ש"ך שם ס"ק ז (שפוסק בזה כהב"ח). וראה גם חוות דעת יו"ד סי' קעד ביאורים ס"ק א (שאינו דומה למכירה לזמן שבחו"מ סי' ריב ס"ד).
- תקנד. משנה וגמרא ערכין לא, א (בבתי ערי חומה, שהתורה התירה). ב"י ריש הסי', בשם תשובת הרשב"א.
- תקנה. רמב"ם פ"ו ה"ה (לא קנה). ב"י ריש הסימן, בשם שו"ת הרשב"א ח"ג סי' תלה. טור ולבוש ס"א. מחנה אפרים סי' יג. וראה בית אפרים יו"ד סי' מב (דהיינו אפילו לא החזיר המעות והגיע זמן פלוני).
- תקנו. אוצ"ל: המוכר.
- תקנז. ראה ש"ך ס"ק א (אם היא רבית מן התורה). מ"מ וציונים.
- תקנח. רבא סה, ב. לפירוש רש"י שם ד"ה ה"ג דאמר. רא"ש סי' כו. טור חו"מ סי' רז.
- תקנט. ראה כנסת הגדולה הגהות הטור אות ח, והגב"י אות ד (שהביא דעות המתירים והאוסרים). ברית יהודה פכ"ח ס"י.
- תקס. ראה רשב"א סה, ב ד"ה ורב ענן (בדזבין אדעתא למיסק לא"י. וראה חו"מ סי' רז ס"ג, וסמ"ע שם ס"ק ז, דמיירי שגילה דעתו). נמוקי יוסף (לו, ב ד"ה מי אוכל). שו"ע סי' קעב ס"ז.
- תקסא. שנהגו לעשות כן כדי להלוות ברבית בהיתר, אף שאינו מבטיח לו בפירוש שיחזיר לו ממכרו.
- תקסב. ראה שו"ת מהרי"ט סי' כג (שהוכיח לאסור בהנ"ל), מגמרא סז, א (כל את ונוולא אחי סמכא דעתיה ולא גמר ומקני), לפירוש הרשב"א שם ד"ה כל את (אע"פ שלא הודה לו זה בהדיא), וב"י ד"ה האומר בשם תלמידי הרשב"א שם (וכ"ש אם שתק). טור ושו"ע ס"ג. ט"ז ס"ק ב.
- תקסג. אוצ"ל: המוכר.
- תקסד. ראה שו"ת מהרי"ט שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.