נ
נ ויש דרך ישר לפני איש ירא ה' לצאת מידי רבית לכל הדעות וליטול ריוח קצוב ממעותיו מדי שנה בשנה או מדי חדש בחדשו וגם הקרן יהיה בטוח. והוא שיתן למי שיש לו בית או חנות שלא בתורת הלואה על המשכוןתקיח אלא בתורת שכירותתקיט שישכור ממנו ביתו לעשרים שנה או יותר כל שנה בדבר מועט אף על פי שהוא שוה הרבה אלא שמוזיל לו בשביל שמקדים לו פרעון השכירות מיד שזהו דבר המותרתקכ כמו שנתבאר למעלהתקכא ויתן לו המעות בתורת פרעון השכירות לעשרים שנה או יותר כפי ערך המעות שנותן לו והריוח שרוצה ליטול מהן. כגון אם נותן לו עשרים דינרי זהב ושכירות הבית לשנה שוה חמשה דינרי זהב ישכור ממנו לעשרים שנה כל שנה בעד דינר אחד ויחזור וישכירנו לאחרתקכב בעד חמשה דינרים ויטול ממנו השכירות לעצמו מדי שנה בשנה או מדי חדש בחדשו. ובאם שירצה בעל הבית להחזיר לו העשרים דינריםתקכג אחר שנהתקכד או שתים אזי ינכה לו מהן דינר אחד או שנים כפי מה שמגיע בעד השכירות מהשנים שעברו והמותר ישלם לו וישוב לביתו. וכן אם יפול הבית או ישרף חייב להחזיר לו מעותיו רק שינכה מהן דינר לשנה לשנים שעברותקכה כי כל אחריות הבית מאונסין אינן על השוכר אלא על בעל הביתתקכו.
ואם בעל הבית רוצה להיות נשאר בביתו ולפרוע השכירות בעצמו יבקש אחד מאוהביו שישכרנו לעצמו מהשוכר ויחזור וישכרנו לבעל הבית ובעל הבית יפרע השכירות לאוהבו והוא יפרע להשוכרתקכז שאם השוכר יחזור וישכיר בעצמו לבעל הבית יהיה נראה כמערים ליטול ממנו שכר מעותיו שנתן לו בהלואה ולא בשכירות כיון שחוזר ומשכירו לותקכח מה שאין כן כשמשכירו לאחר ניכר הדבר שהיתה שכירות גמורה ולא הלואה. ובלבד שיחזיק השוכר תחלה בבית ויקנהו באחד מדרכי ההקנאה ששכירות קרקע נקנה בו קודם שישכירנו לאחר שקודם שקנאו באחד מדרכי ההקנאה הרי הוא בחזקת בעל הבית והמעות הן הלואה אצלותקכט:
הערות
- תקיח. כדין משכנתא דסורא שבגמרא סז, ב. שגם זה מותר לכל הדעות, כמבואר בטור ושו"ע סי' קעב ס"א, מטעם שדומה למי ששכר בפחות (שו"ע שם).
- תקיט. שדומה בכל הפרטים למשכנתא דסורא, אלא שהיא בתורת שכירות (ולא רק דומה לשכירות), שבזה מתיר הב"י והשו"ע סי' קעד ס"ח, בכל ענין.
- תקכ. משנה סה, ע"א . טור ושו"ע סי' קעו ס"ו. ש"ך ס"ק קעד ס"ק ט.
- תקכא. סעיף טז.
- תקכב. נלמד מדין משכנתא דסורא בסי' קסד ס"ב, ובסי' קעב ס"ב (שישכירנו לאחר, ולא ללוה עצמו).
- תקכג. תוס' שם ד"ה במישלם (בביאור משכנתא דסורא שם, דמיירי באתרא דמסלקי). רמב"ם פ"ו ה"ח. שו"ע שם. ש"ך ס"ק ג. וכ"ש בשכירות, בשו"ע סי' קעד ס"ח.
- תקכד. גמרא סח, א (סתם משכנתא שתא). רש"י שם דלא מצי (ואפילו באתרא דמסלקי). טור וש"ך סי' קעב ס"ק כח.
- תקכה. עיין ש"ך סי' קעב ס"ק א, דגם ה"ה פ"ו ה"ח, בשם רמב"ן סז, א ד"ה ושוב ראיתי (שכתב אחד הטעמים להיתר כיון שאחריות האונסים אינה על בעל הבית), מודים בכה"ג (שכשיש טעם אחר להיתר, מותר אף שהאחריות היא על בעל הבית). וכ"ש שמותר בשכירות, כמבואר בשו"ע סי' קעד ס"ח. ש"ך שם ס"ק יא.
- תקכו. חו"מ סי' שז ס"א.
- תקכז. הכרעת הב"י בבדק הבית סי' קסד (לענין משכנתא דסורא). שו"ע שם ס"ב, ובסי' קעב ס"ב.
- תקכח. גמרא סח, א (דלא כחכירי נרשאי). רמב"ם פ"ה הט"ו (מפני הערמת רבית).
- תקכט. ט"ז סי' קסד סוף ס"ק ד. וכדלעיל ריש סט"ז. וראה ברית יהודה פכ"ו הערה כו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.