מט
מט וכן האומר לחבירו הלויני מנה ואמר לו מנה אין לי חטים במנה יש לי ונתן לו חטים במנהתקט כשער שבשוקתקי ואחר כך חזר וקנה אותן החטים ממנו בפחות ממנה מעות שנתן לו בין שקנאן ממנו מיד בין לאחר זמןתקיא כשהחטין היו עדיין שוות מנה בשער שבשוקתקיב הרי זה אסור לפרוע חובו בעד החטים במעות משום הערמת רביתתקיג שכיון שחזר ומכר לו החטים וקיבל ממנו מעות פחות ממנה אם יפרענו מנה הרי זה נראה כהערמת רבית הואיל וגם מתחלה לא ביקש ממנו להלותו חטים אלא מעות אבל אם מתחלה ביקש ממנו להלותו חטיםתקיד או שאינו פורעו במעות אלא בחטים או בפירות אחרותתקטו מותר. והוא שלא התנה עמו המלוה כשהלוהו החטים שיחזור וימכרן לו בפחות משוויןתקטז אבל אם התנה עמו כן הרי זה כמין רבית גמורהתקיז ואסור בכל ענין לפורעו יותר ממה שקיבל ממנו כשהחזיר לו חטיו:
הערות
- תקט. ברייתא דרב ספרא סב, ע"ב . טור ושו"ע סי' קסג ס"ג.
- תקי. רש"י שם ד"ה שאני נותן. שו"ע שם. משא"כ כשנתן לו ביותר מהשער הוי רבית. ב"י בשם תלמידי הרשב"א. ט"ז ס"ק ו.
- תקיא. נקודות הכסף לט"ז ס"ק ז.
- תקיב. רמ"א סי' קסג ס"ג. משא"כ כשהוזלו מותר. ב"י בשם תלמידי הרשב"א. ט"ז ס"ק ו. ש"ך ס"ק ז.
- תקיג. ברייתא שם. טור ושו"ע שם.
- תקיד. רא"ש סי' ח. טור וש"ך ס"ק ט.
- תקטו. אביי שם (דסגי ביין). רמב"ן שם ד"ה והא דאוקמא (דהלכתא כוותיה דאביי). רשב"א שם ד"ה והא מדינר. מ"מ פ"ה הט"ו. דרכי משה ס"ק ג, בשם נמוקי יוסף (בשאר פירות). טור (חטין) ושו"ע שם (בפירות).
- תקטז. רמב"ן ורשב"א שם. מ"מ שם. רמ"א שם .
- תקיז. רמב"ן ורשב"א ומ"מ שם. ב"ח ד"ה ואפילו. ש"ך ס"ק יא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.