ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךיורה דעההלכות רבית והלכות עיסקאהלכות רבית והלכות עיסקאלד

לד

לד במה דברים אמורים בהלואה שאין להמלוה להשתכר כלל בהלואתו אבל המקדים מעות על סחורה כשער קבוע של עכשיו או שיש לו כולה למוכרשמא אינו צריך לקבל עליו אחריות ממנה עד שיתננה לו המוכר ואפילו אחריות הזול דהיינו שרשאי להתנות עמו שאם כשיתננה לו יהיה השער בזול יותר מעכשיו יחזיר לו מעותיושמב אם לא ירצה ליתנה לו בזול כשער ההוא לפי שעדיין היא ברשות המוכר לגמרי שיכול למוכרה לאחר וליקח מן השוק אחרת כזו וליתנה לו לפיכך אין ללוקח לקבל שום אחריות עליושמג.

אבל אם אינו יכול לקנות לו מן השוק כי הלוקח מתנה עמו שיתן לו ממה שיש לו ברשותו כבר מפני שהוא טוב הרי הלוקח צריך לקבל עליו אחריות הזול ואז אף ששארי אחריות הן על המוכרשדמ ואפילו אחריות אונסים המצויים כגון יין שיחמיץשמה הרי זה מותר הואיל ואחריות הזול על הלוקח (והוא הדין אם שאר אחריות על הלוקח אף על פי שאחריות הזול על המוכר וריוח היוקר הוא ללוקחשמו) אבל אם כל האחריות הן על המוכר אסור אפילו אם מושך הלוקח לרשותו מידשמז והמוכר מקבל עליו האחריות (עד זמן שיש לחוש בו שמא תתייקר סחורה זו) מפני שהלוקח הוא קרוב לשכר ורחוק להפסדשמח במקח זה וכל מקח שהוא קרוב לשכר ורחוק להפסד מפני שהמוכר מקבל עליו כל אחריותו אסורשמט מדברי סופריםשנ מפני שיצא מכלל מקח ונכנס בכלל הלואהשנא כי כל זמן שכל אחריותו על המוכר הרי הוא עדיין של המוכר והמעות שקבל נעשו הלואה אצלו וכשהלוקח משתכר במקחו מפני שנתייקר הרי הוא משתכר בשל המוכר בשביל שהלוהושנב:

הערות

  1. שמא. שמותר, כדלעיל סכ"ג ואילך.
  2. שמב. משנה עב, ע"ב (שמותר). רש"י עד, ב ד"ה ופוסק (דקאי אכולה מתניתין). ריטב"א עב, ב ד"ה והא דקתני (דקאי בין ביש לו ובין בשער קבוע). טור ושו"ע סי' קעה ס"ז. פרישה שם ס"ק כב (החילוק בין זה להלוואה). ש"ך שם ס"ק יא.
  3. שמג. תוס' סד, ב ד"ה האי. ט"ז שם ס"ק ט.
  4. שדמ. אביי סד , רע"ב. טור ושו"ע סי' קעג סי"ג.
  5. שמה. רש"י שם סע"א (דמיירי בהחמיצה). טור ושו"ע שם (למעוטי דעת תוס' שם סד"ה אי, שבקלקול של חימוץ דשכיח אסור).
  6. שמו. מהרש"א שם ע"ב ד"ה בא"ד יש לו, בדעת התוס' שם ד"ה האי.
  7. שמז. תוס' שם ד"ה אי, בתירוץ הא'. טור ושו"ע שם.
  8. שמח. גמרא שם. ט"ז שם ס"ק יט.
  9. שמט. ברייתא ע, א (רשע).
  10. שנ. רש"י שם ד"ה קרוב לשכר.
  11. שנא. רש"י סד, ב ד"ה רחוק (כיון דאינו מקבל עליו אחריות המקח). וראה לקמן סמ"ד (שבזה גופא שהוא קרוב לשכר כו' נעשה הכל הלואה).
  12. שנב. ועד"ז הוא לקמן סנ"ו, לענין קניית בית ואיסור ההשתמשות בו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.