לג
לג ואיסור זה הוא בכל הפירות שכל הפירות יש בהם יוקר וזול אלא אם כן מלוהו דבר מועט שאינו דרך בני אדם להקפיד על יוקרו וזולו כגון ככר לחם שהאשה לוה מחברתה שלא החמירו חכמים לדקדק באיסור רבית מדבריהם כל כךשיג.
וכל החפצים שבעולם נקרא פירות לענין זה שבכולם יש בהם יוקר וזול חוץ ממטבע של כסףשיד היוצא בהוצאהשטו בעיר זושטז שאין בה יוקר וזול ואינו נקרא פרי לעולם אלא מטבע שאף שלפעמים הוא ביוקר על מעות נחשת או על דינרי זהב ולפעמים בזול זה היוקר וזה הזול הוא במעות נחשת ובדינרי זהבשיז שהם נקראים פירות לגבי מטבע של כסףשיח לפיכך מותר ללות דינר כסף לפרוע דינר כסף או אפילו סלעים לפרוע דינרים או להיפך שכל המטבעות של כסף שם מטבע עליהם ולא שם פירות אבל אסור ללות דינר זהב לפרוע דינר זהבשיט וכן מעות נחושת לפרוע מעות נחושתשכ אפילו מידשכא אלא על דרך שנתבארשכב.
ועכשיו נהגו להקל בזה ללות דינר זהב לפרוע דינר זהבשכג בכל עניןשכד ויש מי שלימד זכות על המנהגשכה לומר שאין דינר זהב היוצא בהוצאה נקרא פרי לגבי מטבע כסף אלא כשהוא כסף צרוף או לפחות רובו כסף ומיעוטו נחשת שיש בו שתי מעלות טובות שהוא חריף להוציאו וגם הוא חשובשכו לכך שם מטבע עליו אפילו לגבי זהב החשוב ממנו הואיל ואינו חריף כמותו אבל עכשיו שכל המטבעות של כסף רובן נחושת ומיעוטן כסף אין בהם חשיבות כלל להקרא בשם מטבע לגבי זהב אף על פי שהם חריפים ממנו (אבל להאומריםשכז שמטבע של כסף צרוףשכח הוא פרי לגבי מטבע של כסף מעורב עם נחושת הואיל והם חריפים ביותר שרוב המקח וממכר הוא בהם כמ"ש במקומו אין היתר ברור ללות דינרי זהב לפרוע דינר זהב בעיר שאין בה שער קצוב לדינר זהב בשוק אפילו על מטבעות של כסף החריפים ביותר מפני שאין דינרי זהב מצויים הרבה כל כך בעיר זו וגם בעיר הסמוכה לה שזו מסתפקת ממנה דינרי זהב אין להם שער קצוב בשוק וגם הלוה אין לו אפילו דינר אחד של זהבשכט וכן במעות נחושתשל וכל ירא שמים יחמיר לעצמו).
וכל זה לפרוע במטבע זה שלוה ממנו אבל ללות על מנת לפרוע במטבע אחר משובח ממנושלא אפילו שניהם מין אחד אלא שאחד משובח מחבירו כל שהוא ואפילו אין נותנים פירות בעדו יותר מבעד חבירו אלא שהוא כסף צרוף טוב מחבירו אסור בכל ענין.
וכן ללות פירות על מנת שאם יוזלו לזמן פרעון יוסיף לו על המדה בענין שישוו כמות שהיו שוין בעת ההלואה אסורשלב בכל ענין כי אין השער ויש לו מועילין כלום אלא כשפורע לו כל כך כמו שהלוהו בלא יתרון כללשלג רק שנתייקרו הפירות שריוח זה של היוקר אינו רבית אלא מדברי סופרים והם ראו להקל ברבית זו ביש לושלד או ביש להם שערשלה אבל כשפורע לו יותר מכמות שהלוהו הרי זו רבית גמורהשלו אפילו אין היתרון אלא כל שהואשלז. וכן אם הוזלו הפירות ופורע לו במעות כמו שהיו שוין בשעת ההלואהשלח. אלא אם כן עשאן דמים עליו מתחלה לפרעו במעות כמות שהיו שוין בשעת ההלואהשלט שהרי זה כאילו הלוהו מעות. והוא שמתנה עמו לפרעו במעות כמות שהפירות שוין בשעת ההלואה בין שיוזלו אחר כך בין שיתייקרו אבל אם מתנה עמו שאם יוזלו יפרע לו במעות כמות שהיו שוין בשעת ההלואה ואם יתייקרו יפרע לו בפירות אסור בכל ענין אף אם יש להם שער ויש לו שהרי הלוה מקבל עליו אחריות והפסד הזול בשביל ההלואה שאף שאחריות האונסין מן הדין הן על הלוה מכל מקום אחריות הזול אם יהיה גם כן על הלוה וריוח היוקר למלוה ישתכר המלוה בשביל שהלוהו שיהיה קרוב לשכר ורחוק להפסדשמ:
הערות
- שיג. משנה עה , ע"א (שרק הלל אוסר), ורב יהודה אמר שמואל שם (שחכמים מתירין), לפירוש רש"י שם ד"ה לוין (שמתירים בככרות סתם, שלא החמירו לדקדק כו'), ותוס' שם ד"ה וכדברי (בטעם הא', כיון שהוא דבר מועט). טור (שמותר) ורמ"א סי' קסב ס"א (דדבר מועט הוא).
- שיד. גמרא ריש פרק הזהב מה, רע"א (דינר של כסף). טור (וכן כל שאר מטבע) ושו"ע שם ס"א (מטבע כסף).
- שטו. רי"ף (כו, סע"ב). רא"ש פ"ד סי' א. טור ושו"ע שם.
- שטז. רי"ף ורא"ש שם. חו"מ סי' רג ס"ח.
- שיז. רש"י מד, ב ד"ה הוה ליה (שהיוקר והזול תלוי בפירות). רא"ש פ"ד סי' א. נמוקי יוסף (כו, א) ד"ה דינר בדינר. לבוש סי' קסב ס"א. ש"ך ס"ק ד.
- שיח. משנה ר"פ הזהב. חו"מ סי' רג ס"ד (משא"כ לגבי מטלטלין, שם ס"ג וס"ז).
- שיט. גמרא שם מה, רע"א. טור ולבוש שם.
- שכ. ב"י ד"ה וכן כל. לבוש שם.
- שכא. כדלעיל סל"ב.
- שכב. סעיף ל.
- שכג. תרומת הדשן פסקים סי' נד. רמ"א ס"א.
- שכד. אפילו אין לו ואין לו שער קצוב.
- שכה. פסקי מהרא"י שם (בטעם האחרון). דרכי משה ס"ק ג. ש"ך ס"ק ד.
- שכו. רא"ש פ"ד סי' א. תרומת הדשן שם.
- שכז. רבנו ירוחם משרים נתיב י ח"ג (לד, ב), בשם יש מן הגדולים שכתבו ונן נראה עיקר. רמ"א חו"מ שם ס"ה.
- שכח. סמ"ע שם ס"ק יג.
- שכט. שבאופנים אלו הותר סאה בסאה, כדלעיל ס"ל.
- של. אם אין להם שער קצוב והלוה אין לו אפילו מטבע אחד.
- שלא. שו"ת ה רשב"א ח"ד סי' רפז. ב"י ד"ה כתב הרשב"א. וראה ברית יהודה פט"ז הערה ו. פי"ח הערה ד.
- שלב. ברייתא עה, רע"א כאוקימתא דרב ששת. טור ושו"ע סי' קסב ס"א (כשלא התנה, שאסור להוסיף). פרישה סי' קעה ס"ק כב, וש"ך שם ס"ק יא (שאסור להתנות על מנת כו').
- שלג. שו"ת ריב"ש סי' יט (שהוא קרוב לשכר ולהפסד).
- שלד. רש"י מד, ב ד"ה דינרי. עג, א ד"ה יש לו. עה, א ד"ה אבל אומר. שו"ע סי' קס סכ"א. ש"ך סי' קסב ס"ק א. וראה גם לעיל ס"ל.
- שלה. דהוי כאילו יש לו (כדלעיל ס"ל).
- שלו. ראה ר"ן ס, ב ד"ה ולענין, וב"ח סוס"י קסב, וט"ז סי' קס ס"ק כ, שאם הלוה סאתים בשלש והוזלו אסור מדאורייתא (דאזלינן בתר מעיקרא). משא"כ כאן שהתנה שרק אם יוזלו יוסיף, הוי רבית גמורה (שאינה מהתורה, כדלעיל סט"ז). וראה העו"ב תתעט ע' 49.
- שלז. ראה לעיל סוף ס"א וסוף ס"ז.
- שלח. שאף בסתם לא יתן דמיהם כשהוזלו (ברייתא שם טור ושו"ע שם. לעיל סוף סל"ב), וכשהתנה ודאי אסור (ריב"ש שם. רמ"א סי' קסב ס"ב), דהוי קרוב לשכר ורחוק להפסד (כדלקמן).
- שלט. ריב"ש שם. וכדלעיל סל"ב וש"נ.
- שמ. שו"ת ריב"ש שם. רמ"א שם .
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.