יט
יט ואפילו אם היא שוה עכשיו י"ב בעיר אחרת והלוקח מוליכה לשם ויטול עכשיו י"בקסה ויעשה צרכיו במעות עד זמן פרעון שקבע לו המוכרקסו וגם המוכר היה מוליכה לשם עכשיו אילו לא קנאה ממנו הלוקחקסז והיה נוטל שם מיד אף על פי כן אסור אלא אם כן אחריות הסחורה בהולכתה לאותה העיר עד שתמכר שם הוא על המוכרקסח שאז הלוקח אינו אלא כשלוחו למכור סחורתו ואחר שמכרה שם הוא נעשה לוה על המעות לעשות בהם צרכיו עד שיגיע זמן הפירעון למוכרקסט.
לפיכך צריך המוכר לשלם לו שכר עמלו ומזונוקע ושאר הוצאת הדרךקעא עד שתמכר סחורתו באותה העיר שאם לא ישלם לו נמצא שטרח במכירת סחורתו של זה בשביל שילוהו המעות שיטול בעדה. ויש אומריםקעב שאינו צריך לשלם לו שכר עמלו ומזונו בשלימות אלא די שיתן לו דבר מועטקעג בעד עמלו ומזונו להיכר בלבד שאינו טורח בעד ההלואה שכיון שרבית שעל ידי מקח וממכר אינה אסורה אלא מדברי סופרים די בהיכר בלבדקעד. ומכל מקום הוצאת הדרך שעל הסחורה לדברי הכל צריך לחשב בדמי הסחורה עצמה כשמחשב לו יוקרה שבעיר האחרתקעה.
(ולסברא הראשונה הוא הדין אם אינו מוכר לו ביוקר כלל אלא שזה ביקש ממנו מעות ללות ואמר לו אין לי מעות אלא יש לי חפץ שאני צריך למכרו טול והוליכו למקום שתוכל למכרו ומכרהו ולוה לך המעות עד זמן פלוני צריך ליתן לו שכר עמלו בשלימות שלא יהא טורח בשביל ההלואה אף על פי שטורח בשביל עצמו כיון שמגיע מזה הנאה למלוה שהיה חפץ למכור החפץ והיה צריך לטרוח בעצמו במכירתוקעו. ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקלקעז ודי בדבר מועט בכל ענין):
הערות
- קסה. ברייתא עב, ע"ב . טור ושו"ע סי' קעג סט"ו.
- קסו. רש"י שם ד"ה תנה לי. טור ושו"ע שם.
- קסז. ברייתא שם. ט"ז ס"ק כא.
- קסח. ברייתא שם עג, רע"א. טור ושו"ע שם.
- קסט. רש"י שם ד"ה מותר. סה, סע"א ד"ה אמר רב חמא.
- קע. תוס' עג, רע"א ד"ה ברשות. רא"ש סי' כב וסי' סב. לפירוש ה ב"י ד"ה מי שיש. ש"ך ס"ק ל.
- קעא. ראה תוס' שם ד"ה מאי.
- קעב. ט"ז ס"ק כד . וראה פלפול התלמידים ז ע' כה.
- קעג. כדלקמן סל"ח (בהיתר עיסקא), וש"נ.
- קעד. ראה תוס' שם.
- קעה. תוס' שם בשם ר"ח (אף במקום שאינו צריך לתת שכר עמלו).
- קעו. ט"ז שם (שהוכיח מזה להתיר גם בדין הא').
- קעז. ע"ז ז, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.