יח
יח וכן במכר אחר שנגמר וקנאו הלוקח באחד מדרכי ההקנאה על מנת לשלם לו כך וכך לאלתר אסור להרבות על המקח ולומר אם תוסיף על המקח ארויח לך הזמן ורבית גמורה של תורה היאקנח.
ואפילו קודם שנגמר המקח אסור להרבות במכר מדברי סופרים לומר ללוקח אם תתן לי מיד הרי לך בעשרה דינרין ואם לזמן פלוני בי"בקנט. ואפילו המקח שוה עכשיו י"ב אלא שמוזיל לו אם יתן לו עכשיו אסור משום אבק רביתקס. לפי שזמן תשלומי המקח אינה כזמן השכירות אלא הוא מיד שקנה הלוקחקסא אם היה לוקח ממנו בסתם בין שהיה לוקח ביוקר בין בזול וזה שמפרש לו שיוסיף לו בעד שימתין לו לזמן פלוני נראה כנוטל שכר בעד המתנת חוב שנתחייב לו כשקנה ממנוקסב.
ואפילו אם אינו מפרש לו כן אלא מוכר לו בסתם בי"ב לזמן פלוני רק שעכשיו אין המקח שוה י"ב ולא היה הלוקח נותן י"ב אלא בשביל שממתין לו לזמן פלוני הרי זה אבק רביתקסג. ואפילו אם המוכר עשיר ואינו צריך למעות והמקח היא סחורה שאינה נפסדת אם היה משהה לזמן פלוני ולאותו זמן תתיקר בוודאי ותשוה י"ב ונמצא שאין ריוח כלל למוכר במכירה זו שמוכר בהקפה אין הולכין אחר המוכר להקל אלא אחר הלוקח להחמיר שהלוקח אם היה נותן דמים עכשיו היה לוקח בפחות מי"ב כמו שהוא שוה עכשיו נמצא שהוא מוסיף בעד המתנת המעותקסד:
הערות
- קנח. וכ"ה לעיל ס"ד.
- קנט. משנה סה , א (אסור). רמב"ם פ"ח ה"א (אבק רבית). טור ושו"ע רס"י קעג . ב"י וש"ך שם ס"ק ד (כיון שאינו אלא דרך מכר).
- קס. משמעות הגמרא שם (לענין שכירות: משווה הוא דהכי שויא כו'. ומ"מ במכר אסור). וכ"מ ברמב"ם רפ"ח עיי"ש (ה"ב, בלוקח בשוויו רשאי לומר תן לי בפחות כו', ומ"מ בהתנה מתחלה אסור. ראה ב"י סי' קעג ד"ה בד"א. שו"ע ורמ"א שם ס"ג. מ"מ וציונים. יגדיל תורה ירות"ו ז ע' 77) ודו"ק . וכ"כ רמב"ן במלחמות (לו, רע"ב) בהדיא .
- קסא. גמרא ורש"י שם ד"ה אלא לבסוף.
- קסב. רש"י שם וד"ה קץ ליה.
- קסג. תוס' סג, ע"ב ד"ה ואמר. רא"ש סי' כב. טור שו"ע שם (ומיירי בשומתו ידוע כדקלמן סכ"א).
- קסד. רב ששת בריה דרב אידי שם סה , א. ומסקנא דגמרא סח, ע"א דלית הלכתא כטרשי פפונאי. טור ושו"ע שם. ט"ז וש"ך שם ס"ק א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.